|
|
صفحة: 101
אתגרים בהוראת מקור זה אורך החג : המקור מציג את סוכות כחג בן שבעה ימים , אך לאחר מכן מדבר על היום השמיני . בהמשך הפרק נעסוק בקצרה ביום השמיני , הנתפס לרוב כחג נפרד , צמוד לסוכות אך לא חלק ממנו . במשך השנים נוסף ליום השמיני מטען של “ שמחת תורה “ , אך בפסוקים שלפנינו אין לכך רמז . בחוץ לארץ חוגגים את שמחת תורה ביום התשיעי . מקרא קודש : ספר ויקרא מבחין בין החג כולו ובין הימים שהם “ מקרא קודש “ , שבהם נאסרה עשיית מלאכה . יתר ימי החג מכונים בדרך כלל “ חול המועד “ , בדיוק בשל כך – הם חלק מהמועד , אך ההתנהגות בהם דומה לזו של יום חול . שימוש במילה “ אך “ : באופן מפתיע , לאחר הצגת החג בקצרה נוסף פירוט של החג , המוצג על ידי מילת הניגוד “ אך “ : “ אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי [ ... ] תחגו את חג ה׳ [ . [“ ... מחקר המקרא רואה בכך עדות לצירוף שני טקסטים . ניתן לראות במילה “ אך “ הדגשה ולא ניגוד כפי שהיינו מבינים את משמעות המילה בימינו . ארבעת המינים : יש קושי בזיהוי ארבעת המינים הנזכרים בוויקרא , ולא ברור מה עושים בהם . בשני נושאים אלו נדון במהלך הפרק . בשלב הקריאה חשוב להתעכב על אי הבהירות , לעורר את הסקרנות ולא למהר לספק את הפירוש “ הנכון “ . נחמיה , פרק ח פסוקים יד - יח ( עמ׳ 174 ) סביר שהלומדים לא שמעו על ספר נחמיה , ודאי שלא קראו בו , והוא גם אינו כלול בתוכנית הלימודים . לפני הלימוד חשוב למקם את הספר בהקשרו בתנ “ ך ( בתוך חלק הכתובים , כהמשך לספר עזרא ) ובהקשרו ההיסטורי ( מתאר את קורות היהודים בירושלים ובסביבתה בתקופה הפרסית , לאחר שיבת ציון , בסביבות המאה ה - 5 לפני הספירה ) . אפשר לתת ללומדים משימה לברר את זהותו של נחמיה . פירוט נרחב על נחמיה אפשר למצוא בערך ״נחמיה״ בלקסיקון לתרבות ישראל . אתגרים בהוראת מקור זה ההקשר : הבאנו את פסוקים יד - יח בלבד , אך הסיפור מתחיל בפסוק א , ונמשך למעשה גם בפרק הבא . לפני השיעור כדאי לקרוא את הפרק כולו . כתוב בתורה : הטקס מתואר כגילוי מחדש של התורה . לפי הפרשנות המסורתית , בימי גלות בבל ובשנותיה הראשונות של שיבת ציון התנתק העם מהתורה , ורבים לא היו מודעים לתוכנה . פרשנות ביקורתית מציעה שייתכן שחלקים מהתורה נכתבו זמן לא רב לפני האירועים בספר נחמיה , והיא מעולם לא נפוצה באופן נרחב בקרב העם . גילוי דומה של התורה מתואר גם בספר מלכים ב פרק כב , בימי מלכות יאשיהו , לקראת סוף ימי הבית הראשון . מצד אחד , הסיפור בנחמיה מזכיר את הכתוב בתורה ומציין שהעם פעל “ ככתוב “ ו “ כמשפט “; מצד אחר , יש פערים בין התיאור בנחמיה ובין מה שנמצא לפנינו בתורה . התמקדנו בספר בהבדלים בארבעת המינים ( שאלות בעמ׳ , ( 173 אך יש הבדלים נוספים , בין השאר הדילוג מהאחד בחודש השביעי ( ראש השנה , מופיע בנחמיה ח פסוקים ב - יב ) לסוכות , ללא אזכור יום הכיפורים האמור לחול בין שני אלו . בפסוקים הבאים נראה שמצוין יום דומה ליום הכיפורים – לאחר סוכות דווקא . יש חוקרים שהסיקו מכך שספר התורה שהיה בידי עזרא ונחמיה היה שונה מהספר שבידינו . אחרים הציעו שיום הכיפורים היה מועד פנימי של המקדש , כפי שניתן להסיק מפרק טז בספר ויקרא , ואילו כאן מתוארים המועדים הרלוונטיים לכלל הציבור . עוד בנושא אפשר למצוא בספר “ עולם התנ “ ך “ , בכרך “ דניאל , עזרא ונחמיה “ , עמ׳ . 267 - 258
|
|