|
|
صفحة: 170
25 הכנר המשיך להסתכל עליי בלי לומר מילה . אחר כך קם והוציא את הכינור מהתיק שלו . " ניגנת כבר בכינור , ילד ? " , שאל אותי . " אף פעם לא ניגנתי בכלי נגינה , " אמרתי . " בבקשה , הכינור הוא כלי עדין מאוד . בזהירות . " 30 הוא התקרב אליי ומסר לי את הכינור . שמתי את הכינור על הכתף שלי ועשיתי בדיוק מה שהכנר עשה במהלך הקונצרט . אפילו עצמתי את העיניים כמו שהוא עשה . אבל הצלילים שניגנתי לא היו דומים לצלילים ששמעתי בקונצרט . ניסיתי עוד כמה פעמים והחזרתי לו את הכינור . הייתי מא וּ כזב . " נגינה בכינור , ילד , זאת תורה שצריך ללמוד אותה . הרבה שנים עוברות עד שלומדים 35 לנגן אפילו מנגינה פשוטה אחת . " " אני רוצה לנגן מוזיקה יפה , " אמרתי . הוא חייך ואמר , " צריך הרבה עבודה , ילד . הרבה לנגן . צריך מורה טוב . " עמדתי והסתכלתי על הידיים שלו , על האצ בּ ע וֹ ת שניגנו כל כך טוב . " אני רוצה לנגן עכשיו כמו שאתה מנגן , " אמרתי שוב . 40 " אתה לא יכול לנגן עכשיו , " אמר לאט . " קשה לנגן בכינור . עוד לא ראיתי מישהו שמנגן בכינור או בכלי נגינה אחר בלי ללמוד . צריך ללמוד הרבה . " לא חיכיתי עד שיסיים לדבר . רצתי אל הלילה . לא נעשיתי כנר מפורסם ולא ניגנתי יותר בכינור . לא היה לנו כינור , וגם לא היה לנו בקיבוץ מורה לכינור . אבל אני רציתי מאוד ללמוד לנגן . בלילות חלמתי שאני מנגן , 45 ובימים קראתי ספרים על מלחינים . הייתי חייב לנגן . בקיבוץ היה רק מורה לחלילית . הוא ידע לנגן , אבל אף פעם לא שמעתי אותו מנגן יפה כמו הכנר ההוא . קנו לי חלילית . בהתחלה שמחתי מאוד בחלילית , ועבדתי קשה . למדתי לנגן צלילים ראשונים , ואפילו הצלחתי לנגן שירים פשוטים , שכל תלמיד מתחיל יודע לנגן . אבל שירים קשים לא הצלחתי לנגן . התאמנתי הרבה מאוד , אבל אף פעם לא יצאו מן 50 החלילית שלי צלילים מדויקים מספיק . המורה עבד קשה מאוד ללמד אותי לנגן צלילים נקיים ויפים , אבל כששמע את הצלילים שיצאו מהחלילית שלי , המבט שלו אמר הכול . אני חושב שהוא פחד לומר לי את האמת , אבל בסוף הבנתי אותה בעצמי – אין לי כּ ישר וֹ ן לנגינה . כדי לעודד אותי , הזמין אותי המורה להשתתף בתזמורת החליליות . השתתפתי בחזר וֹ ת 55 לקונצרט של התזמורת , אבל לא הצלחתי לנגן עם כולם . המורה נתן לי שיעורים פרטיים , אבל אני כבר הבנתי שאף פעם לא אלמד לנגן , לא בחלילית ולא בכינור .
|
|