|
|
صفحة: 131
8 פורים : חג של התחפשות והתרגשות | שמות פעולה בבניין התפעל ( עמ ' 178 בספר ) מטרה : לסעיף זה יש שתי מטרות : מתחום הלשון – לימוד ותרגול של שם הפעולה בבניין התפעל , ומתחום התוכן – חשיפה למנהגי חג הפורים . הסעיף נפתח בידיעה עיתונאית שמדגימה את תבנית שם הפעולה . הקניית מילים : התרגשות , הצטרפות , התלהבות , התייחסות - להתייחס . תשובות א . לפניכם ידיעה מהעיתון . קראו ואמרו : מה משותף לשלוש המילים המודגשות ? המשותף למילים המודגשות זו הצורה שלהן – שלוש המילים מתחילות בתחילית הת ומסתיימות בסופית ות . כמו כן , כולן קשורות לפעלים בבניין התפעל : התחפשות - התחפש , התחממות - התחמם , התרגשות - התרגש . ב . שנו את שמות הפועל שבמחסן המילים לשמות פעולה והשלימו את הקטע " חג פורים " . בחודש אדר היהודים חוגגים את חג פורים . זהו חג של תחפושות , מסיבות וקרנבלים , ולכן הוא חג שמח במיוחד . ההתחפשות היא אחד מהמנהגים המרכזיים של החג . בימים שלפני החג יש התרגשות גדולה . ילדים ומבוגרים בכל הגילים מכינים או קונים תחפושות לימי החג , בכל המאפיות מוכרים אוזני המן , ואי אפשר לוותר על ההצטרפות לחגיגות . אנשים יוצאים לרחובות כדי לשמוח יחד ולראות את התלהבות הילדים מהליצנים ומהתחפושות . אנשים שולחים לבני משפחה ולחברים משלוחי מנות מלאים במאכלים טעימים ובממתקים . יש גם התייחסות לעניי הקהילה ואחת ממצוות החג היא לתת לעניים מתנות וכסף . השמחה נמשכת גם בסעודת החג , שבה חייבים לאכול , לשתות , וכמובן לצחוק ! 9 משנכנס אדר מרבים בשמחה | לומדים את שמות החודשים העבריים ( עמ ' 179 בספר ) מטרה : היכרות עם לוח השנה העברי ושמות החודשים והחגים העבריים החלים בו . כמו כן הסעיף מציג אמרה הקשורה לחודש שבו חל חג פורים . יש להדגיש שלוח השנה העברי אינו מקביל בהכרח ללוח השנה הלועזי או המוסלמי , ולכן בכל שנה יש לברר מהו החודש הלועזי שחל במקביל לחודש העברי . הסיבה לכך היא שלוח השנה הלועזי ( הלוח הגרגוריאני ) מבוסס רק על מחזור הקפת השמש , ואילו לוח השנה העברי מבוסס על שילוב של מחזור הקפת השמש ומחזור הקפת הירח את כדור הארץ . לוח השנה המוסלמי מבוסס רק על מחזור הירח , והתאריכים שבהם מתקיימים החגים בלוח זה משתנים משנה לשנה . העשרה למורה : האמרה " משנכנס אדר מרבים בשמחה " מקורה בתלמוד , במסכת תענית . משמעות האמרה היא שהשמחה שמאפיינת את חג פורים נמשכת לאורך חודש אדר כולו , לפי הכתוב במגילת אסתר ( ט , כב ) : " החדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה " . הקניית מילים : עבריים , לועזיים .
|
|