מבנה הספר

صفحة: 15

והמורכבת תשובות העבר וההווה אינן מספקות מענה לשאלות העתיד ונדרש לפתח מיומנות של חשיבת עתיד ( " מתווה מדיניות מו " פ לפדגוגיה מוטת עתיד " , משרד החינוך , . ( 2016 המאמר הפותח מציג לתלמידים תרחישים , תופעות , פיתוחים והרגלים מהעבר ומההווה שמשפיעים על סביבת החיים ומעסיקים בני נוער וגם מבוגרים , כמו תופעת ההתחזות באינטרנט . במאמרים של " בחזרה לעתיד " חבויים נושאים וערכים המלמדים על פיתוחים שנעשו בעבר הקרוב ובכך סייעו לאוכלוסיית העולם , למשל : המצאת מערכות השקיה לחקלאות כדי לחסוך במים ולהגדיל את היבול לאוכלוסייה הגלובלית . במאמרים אחרים , לעומת זאת , העבר וההווה משתלבים זה בזה ומעוררים חשיבה על שינוי ערכים חברתיים , מקומיים ואוניברסליים , למשל : מערכות היחסים בין בני האדם כפי שהן באות לידי ביטוי בתוכנות הדיגיטליות . ערכים כמו יצירתיות , חברות , ערבות הדדית , שמירה על החיים , השינה כערך וכצורך בסיסי לתפקוד תקין , כבוד למבוגר ולקשיש בחברה , צריכה מבוקרת וצרכנות חכמה , אחווה ונדיבות , התחפשות כביטוי עצמי , פרטיות , שיתופי פעולה למטרת אחווה בין עמים , מתן זכויות יוצרים , שיתופים בידע ובתוכן חופשי , שימור העבר , תקווה והכרת תודה – שזורים בספר כחוט השני . שיחה או ריאיון משולבים בנושא של כל יחידה וכך באופן טבעי מתורגל השיח הדבור . השיחה מוצגת ללא סופה והתלמידים נדרשים להשלים אותה לפי תרחישים מוצעים . כך הם מתרגלים את אוצר המילים המוקנה ובעיקר את השימוש במילות הקישור , ואחר כך הם מתאמנים בקריאה בקול . באמצעות האזנה לשיחות וביצוע הפעילויות המוצעות בספר יוכלו התלמידים לתרגל מיומנות זו וגם לשפר את הבנת הנשמע . לאחר השיחה וכהמשך ליחידה מוצעים טקסטים רציפים ובלתי רציפים מכמה סוגים : כתבות , מאמרים , סיפורים , אגדות , שירי ספר ושירי זמר , עצומה , ביקורת , מכתב רשמי , נאום , חידות , עלילונים , עלון פרסומי , הוראות , טופס , טבלאות , לוחות , תרשימים , מפות , תשבצים , רשומות , תמונות ואיורים . טכניקות של קריאה ושלבים בתיהלוך הטקסט מוצעים בנספח . מדורי לשון נובעים מן ההקשר התוכני , שזורים בין הטקסטים ומתרגלים באופן מדורג ומובנה את המבנים הלשוניים . ההוראה מכוונת את התלמידים לגלות ולהסיק בעצמם את כללי הדקדוק מתוך השיח ומידע הקשרי . המדור " דומות אבל שונות " מפנה את תשומת לב התלמידים לתופעות לשוניות דומות ושונות בשתי השפות , הקשורות לתוכן של כל יחידה . השתייכותן של העברית והערבית למשפחת השפות השמיות , והדמיון ביניהן , יכולים פעמים רבות לסייע לתלמידים ברכישת העברית כשפה שנייה . ואולם יש מקרים שבהם הדמיון חלקי או שאין הקבלה בין המבנה הלשוני בשתי השפות . מקרים אלה מובילים לטעויות משום שהתלמידים משתמשים בידע לשוני מהערבית שאינו מתאים למבנה הלשוני של העברית , למשל : הצירוף של שם העצם והכינוי הרומז מיודעים בעברית ( הילד הזה ) , אך בערבית יופיע הכינוי הרומז ללא יידוע ואילו אחריו יופיע שם העצם מיודע ( هذا الولد ) . נראה שבשל הדמיון והשוני בשתי השפות , מתאים לערוך ביניהן השוואה . השוואה היא כידוע אמצעי חשוב לפיתוח החשיבה הלוגית . הישנותו של סעיף זה בכל אחת מהיחידות תסייע לפיתוח חשיבה דו - לשונית , וזו עשויה להטמיע אצל התלמידים הקשבה ערנית לעברית ולערבית , לדמיון ולשוני ביניהן , תוך כדי חקר מתמיד . יתרה מזאת , העברה של ידע לשוני משפת האם לשפה השנייה יכולה להאיץ את תהליך רכישת השפה השנייה ולהקל את השימוש בה ( . ( MacWhinney , 2005 לפיכך , למצבי הערנות לתופעות הלשוניות ולהעברה בין שפות יש השלכות משמעותיות על האופן שבו רצוי להיעזר בידע הלשוני של שפת האם במהלך הוראת השפה השנייה . הנושאים שבהם נעסוק במדור זה הם מילים דו - משמעיות , משקל בעלי המקצוע : קטל ו - فعال , צורת הבינוני , " את " בנטייה בגוף שלישי ושם העצם המצטרף אליו , צורת הסמיכות בנקבה , המין הדקדוקי של שמות העצם , משקל הצבעים : קטול ו - أفعل , הכינוי הרומז ושם העצם וצורת הזוגי בשמות .

السابق  |  التالي