|
|
صفحة: 29
כשחזרתי הביתה אימא ראתה שאין לי מצב רוח . בהתחלה לא רציתי לספר לה . למה להעציב אותה ? אבל בסוף סיפרתי , כי אני לא כל כך מצליחה להסתיר דברים . הדמעות זלגו , ואימא חיבקה וניסתה לנחם אותי . למחרת הרגשתי יותר טוב , אבל לא שכחתי . המשכתי לחשוב על הצופים וכמה הייתי רוצה ללכת לשם . שמעתי את הילדים בכיתה מדברים על זה , אבל לידי הם השתתקו . גם הם ידעו שלא אוכל להשתתף ... בצהריים כשהגעתי הביתה , חיכתה לי הפתעה . אימא סיפרה לי על כנפיים של קרבו . היא עשתה בירורים וגילתה תנועת נוער מיוחדת שמיועדת בדיוק לילדים כמוני . היא סיפרה לי כל מה שגילתה על תנועת הנוער הזאת : כנפיים של קרמבו היא תנועת נוער חדשה יחסית . היא הוקמה בשנת . 2002 הקימה אותה ילדה בת 16 בשם עדי שגרה בהוד השרון , יחד עם אימא של כפיר , שהיה החניך הראשון בתנועה . גם לכפיר יש שיתוק מוחין . כפיר היה אמנם מוגבל ) כמוני ( אבל הוא היה מאוד חברותי ) כמוני ( , ולא הייתה לו מסגרת חברתית לשעות אחר הצהריים ) כמו שלי לא הייתה ( . תנועת נוער רגילה לא תמיד מתאימה לילדים עם מוגבלות . למשל : רוב הסניפים של תנועות הנוער לא מותאמים לכיסאות גלגלים ... עדי ואימא של כפיר החליטו להקים יחד תנועת נוער לילדים עם צרכים מיוחדים . בכנפיים של קרמבו נפגשים ילדים עם מוגבלויות שונות פעם בשבוע אחר הצהריים . לכל חניך יש חונך אישי , ויחד הם משתתפים בפעולה . בסניפים יש נגישות לכיסאות גלגלים , ולחניכים יש הסעה לפעולה ובחזרה . כשיש חניכים עם ל ָקוּת שמיעה , מדריך מיוחד מתרגם את מה שנאמר לשפת הסימנים . התלהבתי ממה שאימא הסבירה לי , וכבר אין לי סבלנות לחכות לפעולה הראשונה בכנפיים של קרמבו . עכשיו גם אני אוכל להיות בתנועת נוער . קשה להסביר כמה חשוב לי להיות כמו כולם . אני שונאת להפסיד דברים בגלל המוגבלות שלי . התנועה הזאת גורמת לי להרגיש שאני כמו כולם , שווה . היא נותנת לי הזדמנות להיות שייכת לתנועת נוער , כמו כל הילדים בגילי . ועוד משהו : אני חושבת שהשם של התנועה – כנפיים של קרמבו – הכי מתאים לה ! לא אגיד למה . תחשבו בעצמכם .
|
|