صفحة: 30

סיפור לא הכול כסף כתבה : שירה גודמן איירה : שירז פומן " לא הכול זה כסף , " אמר אבא . עוד לא גמרנו לפרוק את כל התיקים והציוד מהמכונית , וכבר בן , הילד של השכנים , חיכה לנו ליד הדלת עם שפיץ . שפיץ היה קשור ברצועה , אבל ברגע שראה אותנו מתקרבים - הוא נתן זינוק ענק , והרצועה נתלשה מהיד של בן . הוא כל כך שמח לראות אותנו . זו הייתה הפעם הראשונה שנסענו לחופשה בלעדיו . בדרך כלל אנחנו נוסעים לקמפינג ולוקחים אותו אתנו , אבל השנה נסענו לבית מלון , ואמרו שאסור להביא כלבים . בן הבטיח לשמור עליו . הוא תמיד בא לשחק עם שפיץ , וידענו שהוא אוהב אותו . אבל כשחזרנו מהחופשה , ועוד לפני שהספקנו להיכנס הביתה , בן עמד שם עם שפיץ ואמר : " זה יהיה עשרים שקל ליום , וסך הכול שישים שקל . " אבא הסתכל על אימא . אימא הסתכלה על אבא . שניהם הסתכלו עליי . אבא הוציא מהארנק שלו שטר של חמישים , פשפש בכיס ומצא עוד כמה מטבעות . " יש כאן חמישים ושבעה , " אמר בשקט והושיט לבן . " תודה , " אמר בן , " הוא היה סבבה . " בערב , אחרי שגמרנו לסדר את הדברים ואימא העמידה מכונת כביסה וסיימנו את ארוחת הערב , אבא אמר : " לא הכול זה כסף . " " כן , לא האמנתי ... " אמרה אימא . " לדור הזה , חברים יש כנראה רק בפייסבוק ... " לא הבנתי על מה הם מדברים . " שכנים יכולים לעשות טובה זה לזה מדי פעם , " הסביר אבא . הם עדיין לא נרגעו מזה שבן ביקש תשלום עבור השמירה על שפיץ . " אבל כשאתם מזמינים בייביסיטר אתם משלמים , זה לא אותו הדבר ? כמו , בייביסיטר לכלב ? " שאלתי . " מממ , יש משהו במה שאתה אומר , " אמרה אימא .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار