|
|
صفحة: 109
8 חל וֹ מ וֹ ת זעירים קוראים סיפור על פי ע בּ ד אל - רחמאן אל - שרקאוי בעולמו הקטן כולם היו ישנים – אמו , אביו , העז , התרנגולות – ורק ממנו התרחקה השינה . הוא הביט באור הצהוב שרקד בפינת החדר החשוך , ומקורו בּ ע ֲששית ישנה . הוא הביט באור החלש וציפה שאמו תתעורר , לאור השמש ... מחר ילבש לראשונה חליפה ונעליים . בגדים חדשים לגמרי . הוא ייסע לעיר שלא היה בה מעולם , כדי להיבחן בבחינות הכניסה לבית הספר היסודי . ועוד ... על החמור ירכב בעת מסעו זה ! סוף סוף יקפוץ מ וּ צטפא על החמור , שכל כך שנא ללכת אחריו ורק קיווה לרכוב עליו ! ... ופעם אפילו רכב עליו ממש ! אכן , גם אם יבוא יום והוא ישכח את כל מה שקרה לו בימי ילדותו בכפר , את מה שקרה לו אז הוא לא ישכח לעולם . לעולם יזכור איך הפתיע אותו דודו בסטירת לחי , שהפילה אותו מעל החמור . דודו דאג לחמור הזה והאמין שהחמור עוזר למשפחה יותר מעשרים ילדים לא מ וּ צלחים כמוצטפא . מוצטפא לא הבין כיצד הדוד מרשה להניח שקי חול על גבי החמור , ואילו לבן היחיד של משפחתו הוא לא מרשה לרכוב עליו . המשפחה כולה : הוא , אמו , אביו ודודו , וּ רכ וּ שם : החמור הזקן , עז וכמה תרנגולים . בימים שעבר וּ למד אביו ב " אל - אזהר " והתכוון להיות ח ֲכם דת . ערב אחד חזר אל הכפר והעמאמה על ראשו . פגש אותו אחיו וצחק לו : הה ... ולמה ש ׂמת את העמאמה על ראשך ? חשבת שאנחנו גם נשלם לך בעד המראה הזה ? לך , לך , לא תקבל מאתנו דבר ! חכם דת - عالم כל הכפר צחק מדבריו של האח , והמשפט הזה הצטרף אל אוצר הבדיחות של הכפר . ואכן , צדק הדוד . התלמיד החכם לא חזר עוד לקהיר אלא התחתן ונשאר בכפר , אולם את העמאמה המשיך לחבוש על ראשו . ועל אף שלא סיים את לימודיו ב " אל - אזהר " , הייתה לו השפעה על הפלאחים בכפר . הוא פוסק להם הלכות בענייני החיים , וגם מנסח להם בכתב לחבוש - يعتمر פוסק הלכות - مفتي מנסח - يصوغ את תל וּ נותיהם אל ראש הכפר . כאשר גדל בנו מוצטפא , שלח אותו לבית הספר הכפרי , ואחר כך החליט לשלוח אותו לבית הספר בעיר כדי שהבן ישיג את מה שאביו הפסיד . לא כך חשב הדוד . הוא חשב שמוצטפא צריך להישאר בכפר כדי לעזור בעבודת השדה , וגם כדי להגן על המשפחה מפני אלה שמנסים לגנוב את מי ההשקיה שלה ושולחים את הצאן שלהם לשדות המשפחה . מי השקיה - مياه الري הדוד היה איש קטן ורזה , ועל פניו היה תמיד מבט כועס . לפעמים היה אומר דברים שהצחיקו את הפלאחים ונשמרו בזיכרונם שנים רבות , מבלי שהוא עצמו יצחק מהם . ובכל פעם שהיה ראש הכפר שודד את תרנגולות הפלאחים או את כספם , היו אלה פונים לשמוע מה יאמר הדוד , כי בצחוק שגרמו דבריו הייתה מעט נחמה לצרותיהם . שודד - لص נחמה - عزاء 1 אל - אזהר – אקדמיה מוסלמית ללימודי האסלאם הנמצאת בקהיר . 2 עמאמה – כובע של אנשי דת מוסלמים .
|
|