|
|
صفحة: 32
חלק ב שימק היה מוצא עיתונים ישנים ומקבל תמורתם כמה פרוטות . קובה אסף בקבוקים משומשים והיה מוכר אותם בחנות של יין . אדק הלך בשליח וּ יות של בעלי שליח וּ יות - إرساليات חנויות . אני הייתי מוכר ספרים ישנים . לפעמים כל המאמצים האלה לא עזרו , ועדיין לא הרווחנו את עשרים הפרוטות המבוקשות . במקרים כאלה היינו מכניסים אל הכיס את העודף הקטן שקיבלנו כשאימא שלחה אותנו לקניות בחנות המכולת . עניים היינו , אך סבק ומשפחתו היו עניים מכולנו . אביו , פצוע מלחמה , היה יושב ליד שער הבית ומוכר סיגריות . פניו היו תמיד חיוורות ועצובות , ואנו ידענו שהוא מצליח בקושי להביא הביתה לחם . זה היה חורף קשה והשלג לא הפסיק לרדת . אביו של סבק , שישב ימים שלמים מחוץ לבית , חלה בדלקת ריאות ושכב במיטתו . באחד מימי שלישי ישבנו מתחת לעץ הערמון וסבק סיפר לנו את עלילת הסרט שראה . כדרכו סיפר לנו על השריף ומלחמתו בגנבים , ואנחנו מקשיבים כיצד השריף דוהר על סוסו כדי לתפוס את הגנב שברח אל ראש ההר . אלא שפתאום הפסיק שימק את הסיפור ואמר : " מה פתאום ? הרי סיפרת לנו לפני רגע שהשריף נפצע בראשו ! " סבק שתק לרגע אך עד מהרה צעק על שימק : " טיפש אחד ! תקשיב יפה אז לא תבלבל את כל העלילה ! סיפרתי שסגן השריף נפצע ולא השריף ! " והוא המשיך בסיפור , אך כולנו ידענו ששימק צדק וסבק הוא שהתבלבל . ובכלל , ככל שהמשיך סבק בסיפור העלילה , כך הבנו שכבר שמענו את הסיפור הזה על השריף והגנבים . לפני כחודש הוא סיפר לנו את אותו סיפור ממש ! עברו שלושה ימים . ביום שישי אחרי הצהריים הודיע לנו שימק : " הערב לא נשב עם סבק ! " " מה קרה ? " שאלנו , " הרי נתנו לו ארבעים פרוטות ! " שימק סיפר : " בשעה חמש הסתכלתי במקרה דרך החלון , וראיתי את סבק יוצא מבית המרקחת . והרי הסרט נמשך מארבע עד שש ! " " אולי סבק היה צריך להישאר ליד אביו . בטח הלך להביא לו תרופה , " אמר אדק . בלב כואב ויתרנו על החוויה שחיכינו לה – על סיפור עם סבק . אולם לפנות ערב הופיע סבק ליד עץ הערמון . הוא שרק את השריקה שלנו וכולנו מיד הגענו לשם : שימק , קובה , אדק ואני . חיכינו לשמוע מה יגיד ... " חבר ' ה , " אמר סבק , " שב וּ ואספר לכם את הסרט שראיתי היום , ' האוצר באגם הכסף' מאת קרל מאי . "
|
|