|
|
صفحة: 228
אני לימדתי את לילי איך מכינים מגזרת נייר ולילי הלכה לפקיד ולקחה ממנו עוד דפים . ציירנו וציירנו , וציירנו . מגזרת נייר - فن قص الورق כשאבא שלי ואימא של לילי ירדו לארוחת הבוקר כבר הספקנו לצייר ציור ענק בשלל צבעים ובדיוק סיימנו להוסיף קשת בענן . מצדה האחד של הקשת כתבתי את שמי ומצדה השני כתבה לילי את שמה . והקשת כמו גשר צבעוני בינינו . לילי לא הפכה דברנית במשך הטיול . ואני לא נעשיתי שתקנית . אנחנו לא השתנינו ובכל זאת מאותו רגע הטיול הפך להיות נפלא . הנה היא נכנסת , האישה הג ’ ינג ’ ית עם התינוקת בעגלה , זאת לילי . הסיפור הזה קרה מזמן כשהיינו ילדות והיום אנחנו עדיין חברות . איזו מין חבר וּ ת זאת כשאנחנו כמעט שלא מדברות בטלפון , לא מספרות סודות , לא מתווכחות ולא מפגיש וּ ת את המשפחות שלנו ? ובכל זאת פעם בשבוע אנחנו נפגשות כאן לילי ואני . רק שתינו . אנחנו שותות קפה , אוכלות עוגה , ומציירות על מפיות נייר ציורים טיפשיים וצוחקות בלי שום סיבה . סתם כי טוב לנו ביחד . מתוך החבר שלי , החברה שלי : סיפורי חברות , 2002 גרפיטי לב האמן , דוד גרשטיין , פסל קיר מאלומיניום , 2015
|
|