|
|
صفحة: 225
לילי השותקת ולא על המחברת ה " נורא סודית " שלה שבה הייתה כותבת את כל המילים שהיא לא דיברה . וכשאימא שאלה , " נו , איך את מסתדרת עם לילי ? " הסתכלתי על לילי ששכבה בצד השני של המיטה ועניתי : " בסדר . " ואימא אמרה כמו תמיד : " אני מבינה . " " ואיך את מסתדרת עם כרמית ? " שאלה אימא . " היא דווקא בסדר . " " ואבא ? " " אבא , כרגיל . מסביר . " אימא צחקה . גם היא הכירה את אבא ואת האהבה שלו להסברים . אימא הבטיחה להתקשר גם מחר . לילי לא נחרה . היא ישנה ממש בשקט . אני לא הצלחתי להירדם . כמה נפלא היה איל וּ במקום לילי הייתה אתי נוגה . חשבתי על כל הדברים הנפלאים שהיינו יכולות לעשות ביחד . עם נוגה אפשר לעשות כיף , ולנסות את כל הסבונים והבקבוקים הקטנים שיש באמבטיה של המלון . היינו יכולות לשים מוזיקה ולרקוד , לעשות הצגה כאילו באיטלקית , או לרדת לקומה של הקבלה ולדבר עם הפקידה הנחמדה . כמה דברים נפלאים אפשר לעשות כשאת עם חברה . ובמיוחד עם נוגה הדברנית שאוהבת לשיר , לרקוד ולהצחיק . אני אוהבת חברות שיודעות לצחוק ולילי הזאת נראית כמו מלפפון חמ וּ ץ . אבל כמו שאי אפשר לבחור אחים , אי אפשר לבחור את הבת של האישה של אבא . קמתי מהמיטה . פתחתי את הווילון והסתכלתי על העיר המוארת באור הירח . המלון היה בראש ההר ומתחתיו היה עמק ובו טירות וּ כנסיות ועמוק למטה היה הנהר . זה היה יפה כמו באגדות . ואז צלצל פעמון בקול נמוך וכבד ממש ליד האוזן שלי . ב וּ ם - ב וּ ם . ספרתי שנים - עשר צלצולים . חצות הלילה . זו בדיוק השעה שסינדרלה עזבה את הנשף כדי לחזור לבית עם האחיות החורגות שלה . חצות היא שעה עצובה . אחיות חורגות - أخوات غير شقيقات אחר כך חזרתי למיטה . בסוף כנראה הצלחתי להירדם כי כשהתעוררתי היה בחלון מעט אור של בוקר ולילי לא הייתה במיטה . לרגע חשבתי : יש ! היא נעלמה . אולי באה איזו מפלצת ולקחה אותה , אבל אחר כך קצת נבהלתי . בדקתי בכל פינות החדר , אבל לילי לא הייתה שם . מה אכפת לי ? אמרתי לעצמי ... אני לא חייבת לג ' ינג ' ית הזאת כלום ... היא שום דבר בשבילי . סתם ילדה שתקעו אותנו ביחד להיות חברות בכוח . בלי שאנחנו בכלל רוצות . לבשתי על הפיג ' מה את החלוק החדש שאימא קנתה לי לנסיעה , ויצאתי לחפש .
|
|