|
|
صفحة: 49
לאחר כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש הפכו חייהם של היהודים ושל בני העמים האחרים שישבו בארץ , שהיו מעתה כפופים כולם לאימפריה הרומית , לבלתי נסבלים . היהודים המשיכו לסבול מחרפת רעב , ונוסף על כך הוטלו עליהם מסים כבדים על החזקת אדמות ובתים . כן היה עליהם להביא לרומי מתנות בכפייה . קל להבין מדוע היהודים היו עשויים להרגיש כי אפסה כל תקווה , וכי מה שאפשר להם לחיות חיי דת מלאים , נחרב . גם אם לאחר זמן פחת העול הכלכלי - המקדש לא חזר ונבנה . על פי המסופר בספרות חז " ל , ריב " ז החליט לבנות את חיי היהודים על בסיס מחודש - חיים ללא מקדש . דרכו ליבנה סללה את הדרך ליהדות הנשענת על עמודי - תווך שונים מאלה שנתקבעו בעם באמצעות בית המקדש . השינוי רב - המשמעות מתחיל בעצם המעבר לאזור אחר בארץ , יבנה . מה יצר ריב " ז ? ומהם המפעלים הגדולים שלו ? התבוננו בציור והשיבו : באילו דרכים ממחיש הצייר את החורבן ? התייחסו לדמויות , למבנים , לחפצים . המשכיות לאחר חורבן - פועלו של ריב "ז ייסוד בית מדרש ביבנה ריב " ז הגיע ליבנה , והקים בה בית מדרש עם תלמידיו שהגיעו עמו מירושלים . בית המדרש שימש גם כבית דין להכרעות משפטיות , ובתחומים מסוימים פעל כיורש של הסנהדרין - גוף ההנהגה העליון בקביעת תקנות , הלכות ושיפוט . אין לנו מידע אם ריב " ז שימש כנשיא בית המדרש ביבנה , והדעות על כך חלוקות . ברור הוא שריב " ז ראה בבית המדרש שהקים תשובה להמשך קיום החיים הרוחניים של היהודים בארץ , ותחליף לבית המקדש שחרב . חלק ניכר מפועלו הידוע לנו ביבנה , היה תיקון תקנות . פרנצ ' סקו אייץ ' , החרבת בית המקדש בירושלים ( שמן על בד , 1867 ) הצייר מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בירושלים בידי חיילים רומאים
|
|