|
|
صفحة: 249
וכך אמר יצחק רבין בנאומו בטקס החתימה על הסכמים בין ישראל לפלסטינים , שהתקיים בארצות הברית , ב - 13 בספטמבר , 1993 בהשתתפות יאסר ערפאת , אז יושב ראש הרשות הפלסטינית , וביל קלינטון , אז נשיא ארצות הברית : המעמד הזה כאן , אינו כה קל - לא לי , חייל ותיק במלחמות ישראל . לא לבני עמי בישראל ובני העם היהודי הצופים בנו ברגעים אלה בתקווה גדולה מהולה בדאגה . [ ... ] באנו היום מירושלים , בירת הנצח של עם ישראל , באנו מארץ מיוסרת , באנו מעם , מבית , ממשפחה , שלא ידעו אפילו שנה אחת , חודש אחד , בחייהן , שבו לא בכו אמהות על בניהן . באנו לנסות לשים קץ לשנאה , כדי שילדינו ונכדינו לא יחוו עוד את המחיר הכואב של המלחמות , הטרור והאלימות . באנו לדאוג לחייהם ולביטחונם , באנו לשכך את הכאב והזיכרונות הקשים , להתפלל ולקוות לשלום . [ ... ] אנו החיילים , שחזרנו משדות הקרב חמוצי בגדים מדם , אנו שראינו את בני משפחותינו וחברינו הטובים ביותר מתים לפנינו , [ ... ] אנו שלחמנו בכם , הפלסטינים , אומרים לכם היום בקול צלול : די לדמעות ולדם . די , אין בנו שנאה כלפיכם , אין אנו תאבי נקמה . אנו , כמוכם , אנשים שרוצים לבנות בית , לטעת עץ , לאהוב , ולחיות לצדכם , בכבוד , באהדה , כבני אדם , כבני חורין . אנו נותנים היום סיכוי לשלום ואומרים לכם בקול צלול : עד כאן . לא עוד . הבה נתפלל שיום יבוא והכול יאמרו : הקץ לנשק . אנו מייחלים ורוצים לפתוח פרק חדש בספר העצוב המשותף שלנו . פרק של הכרה הדדית , פרק של שכנות טובה , פרק של יחסי כבוד , של הבנה , של ידידות . אנו מקווים לראשיתה של היסטוריה חדשה במזרח התיכון . [ ... ] את תעצומות - הנפש שלנו , את ערכי המוסר הגבוהים שלנו , אנו שואבים כבר אלפי שנים מספר הספרים , שבאחד מהם - קהלת - אמר : " לכל זמן , ועת לכל חפץ תחת השמים : עת ללדת ועת למות , עת להרוג ועת לרפוא , [ ... ] עת לבכות ועת לשחוק , [ ... ] עת לאהב ועת לשנא , עת מלחמה ועת שלום . " רבין היה בן כ - 70 כאשר החל את תהליך השלום . שינוי דרך בגיל כזה אינו מובן מאליו . וכך כתב עליו לאחר מותו הסופר מאיר שלו ( הספד שנכתב בשלושים לרצח רבין ) : [ ... ] והגעגועים לאדם שלא נסגר בתוך המתחם המבוצר של דעותיו . שבגיל מבוגר , שבו האמונות כבר מתעטפות באבן והתפיסות קופאות , ואין סוטים יותר מן הדרכים הרמוסות , ופתאום , בתנופה גדולה , זינק מתוך תלמי חייו אל דרך חדשה . ושורשיה של התפנית , למי שזוכר , נעוצים עוד ביצחק רבין הצעיר , שכבר בנאום על הר הצופים , תכף אחרי מלחמת ששת הימים , אמר שאנחנו היהודים איננו מסוגלים לשמחת הכובש והמנצח . כך אמר , והנה קם עליו יהודי ורצחו נפש . מתוך : מאיר שלו , ״ביום השלושים״ , ידיעות אחרונות , 5 . 12 . 1995 . 1 מה היה המניע של יצחק רבין בחתימה על ההסכם ? מה העניק לו את האומץ לעשות זאת ? . 2 מה איחל רבין , בנאום שנשא באותו מעמד , לילדים ולהורים היהודים והפלסטינים ? . 3 לאיזו עת ייחל יצחק רבין ? בתשובתכם היעזרו בפסוק מתוך קהלת , שבו הוא מסיים את נאומו . . 1 מהו ייחודו של יצחק רבין , לדעתו של מאיר שלו ? באיזה דימוי הוא משתמש כדי להמחיש זאת ? . 2 מה היו ניצני השאיפה לשלום שבהם הבחין שלו ביצחק רבין , עוד בהיותו רמטכ " ל במלחמת ששת הימים ?
|
|