|
|
صفحة: 45
המרד הגדול בשל ההבדלים והשוני בין התפיסות , החיכוכים בין הקבוצות ובתוכן היו רבים . גם תהליך ההשתלטות הגאוגרפית והתרבותית של רומי על החברה ביהודה , השפיע על תגובותיהן של הקבוצות השונות . ומרגע שהפכה יהודה לפרובינקיה * רומית , בשנת 6 לספירה , קבוצות רבות החלו למרוד בשלטון הרומי ביתר שאת . אנשיה של אחת הקבוצות שהתגבשה באותה עת נקראו " קנאים " . הם נקראו כך מכיוון שהאמינו במלחמה תקיפה ברומאים , ובכל מחיר - גם במחיר פגיעה בקבוצות שונות בתוך החברה היהודית . במהלך המרד לחמו הקנאים לא רק ברומאים אלא גם במתנגדי המרד ובשכבות החברתיות העשירות . הקנאים הצליחו לצרף אליהם קבוצות מתנגדות נוספות , אך גם בקרב המורדים הייתה אי הסכמה והם נלחמו אלה באלה . בעקבות התפשטות המרד , בשנת 67 לספירה , שלח הקיסר הרומי נרון לארץ ישראל את אספסיינוס ואת בנו טיטוס בראש צבא , והם החלו בכיבוש הגליל והכניעו את המרד באזור . אז התקדם הצבא הרומי לעבר ירושלים , ובדרכו כבש ערים נוספות . בשנת 68 לספירה הייתה כמעט כל ארץ ישראל בידי אספסיינוס , והוא פתח במצור על ירושלים . אך המורדים בירושלים לא ויתרו . הם עמדו במצור , ובלמו גם כל התנגדות פנימית בקרב הקהילה היהודית בירושלים . מה אנחנו יכולים ללמוד מהכיתוב שעל גבי המטבע : האם המורדים האמינו בניצחונם ובשחרור העיר ? נמקו . ריב״ז רבן יוחנן בן זכאי פרובינקיה אזור שנכבש וסופח לאימפריה הרומית ( מחוץ לשטחה של איטליה של ימינו ) . יוסף בן מתתיהו ( 100 - 38 לספירה בערך ) היסטוריון וסופר יהודי . נודע גם בשמו הרומי יוספוס פלוויוס . בתקופת המרד הגדול התמנה למפקד המרד בגליל , אבל לאחר שערי הגליל נפלו בידי הרומאים , הוא מסר את עצמו לידיהם ושיתף עמם פעולה בכיבוש ירושלים . לאחר המרד הוא ישב ברומא וכתב ספרים על ההיסטוריה של התקופה שבה חי - ספרים שבעזרתם אנחנו יכולים ללמוד כיום רבות על אירועי התקופה . הבאנו תיאור היסטורי של אירועי התקופה , הידועים לנו ממקורות בני התקופה העומדים לרשותנו , כמו כתביו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו . * הסיפור הבא על ריב " ז בא לבטא תפיסת עולם ולא תיאור היסטורי - ממשי . מטבע מתקופת המרד הגדול . בצדו האחד של המטבע ( משמאל ) : במרכז אתרוג , ומשני צדיו לולבים . בצדו האחר של המטבע ( מימין ) : עץ תמר ושני אשכולות פרי עם הכיתוב : ״לגאולת ירושלים״
|
|