|
|
صفحة: 35
אלו ואלו דברי אלוהים חיים התפיסה הזאת של המחלוקת כעניין אמיתי ובעל משמעות נמשכת גם במקור שלפנינו , שמתייחס להכרעה בין הדעה של בית שמאי לדעה של בית הלל : אמר ר ' אבא , אמר שמואל : שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל . הללו אומרים : ' הלכה כמותנו ' והללו אומרים : ' הלכה כמותנו ' . יצאה בת קול ואמרה : ' אלו ואלו דברי אלהים חיים הן , והלכה כבית הלל ' . מעובד לפי : תלמוד בבלי , מסכת עירובין , דף יג עמוד ב הלכה כמותנו – יש לפסוק את ההלכה בהתאם לדעה שלנו . בת קול – קול היוצא מן השמים . ולפי פירושים אחרים - תובנה משותפת של כל הלומדים . דברי אלוהים חיים – אמת . אם ההכרעה היא כבית הלל , איך אפשר להבין את הקביעה ששתי הדעות נכונות ? המקור הזה מתאר את המציאות שבה עם ישראל אינו יודע מה להכריע . יש בעם שתי קבוצות - האחת עוקבת אחר בית הלל והאחרת עוקבת אחר בית שמאי , והם אינם מצליחים להגיע להכרעה . ואז יוצאת בת קול ואומרת ששתי הדעות נכונות , אבל ההלכה היא כבית הלל . המשכו של המקור הזה מראה לנו איך נכון לנהל מחלוקת , ואולי מהי הדרך להכריע בה : [ ... ] מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים , מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן . מעובד לפי : תלמוד בבלי , מסכת עירובין , דף יג עמוד ב נוחין ועלובין – נוחים ועלובים , כלומר , כאלה שאינם מרבים לכעוס והם צנועים . שונין דבריהן ודברי בית שמאי – כאשר הביאו מחלוקת והציגו את דעתם , היו מביאים גם את דעת החולקים עליהם . ולא עוד אלא ש ... – ולא זו בלבד אלא גם ..., ואם אין בכך די , הרי גם .... מקדימין ... – כאשר היו מביאים את המחלוקת , היו מביאים קודם את דברי החולקים עליהם . . 1 מהי , על פי המקור הזה , הסיבה לכך שפסקו כדעת בית הלל ? . 2 פסיקת ההלכה כדעתם של בית הלל לא הייתה , אם כן , תלויה בתוכן של דבריהם . במה , אם כך , הייתה תלויה ? כיצד קשורה הבחירה הזאת ל "אלו ואלו דברי אלהים חיים " ? . 3 בעזרת המקור הזה - האם אתם מבינים כעת מדוע השתנה הצירוף " הלל ושמאי " ונעשה ל " בית שמאי ובית הלל " ?
|
|