|
|
صفحة: 34
תרבות המחלוקת בישראל מחלוקת לשם שמים המחלוקת כדרך למסור ידע היא מהמאפיינים המרכזיים של חיבורי ספרות חז " ל . אין חיבור אחד , בכל תחום שהוא , שאין בו מאות מחלוקות . כמעט לכל מקרה או שאלה יש יותר מדעה אחת , ולעתים אף שלוש או ארבע דעות . מדוע ? לפני שנכיר את דרך ההכרעה במחלוקות של בית שמאי ושל בית הלל , נציג התייחסות כוללת לנושא המחלוקת : כל מחלוקת שהיא לשם שמים , סופה להתקים . ושאינה לשם שמים , אין סופה להתקים . איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים , זו מחלוקת הלל ושמאי . ושאינה לשם שמים , זו מחלוקת קרח וכל עדתו . מעובד לפי : משנה , מסכת אבות , פרק ה משנה יז מחלוקת – הכוונה כאן היא לדעה או לקבוצה חולקת . כמו המילה " מחלקה" בעברית המודרנית . המובן של המילה מחלוקת בימינו הוא ויכוח , אי הסכמה או עימות , בין שני אנשים או בין קבוצות . לשם שמים – לשם רעיון חשוב ולא לשם עצם הוויכוח והרצון להיות צודק . המשנה מתארת שני סוגי מחלוקת : מחלוקת שמטרתה גילוי האמת , ומחלוקת שמטרתה שררה וכוח . שימו לב שאין התייחסות לתוכנה של המחלוקת אלא רק למטרה שלה : האם נוצרה לשם גילוי האמת - מעשה , התנהגות , דעה - או נוצרה לשם כבוד , שכר וכדומה . כדי להדגים במשנה את ההבדל בין שני סוגי המחלוקת , מובאות שתי מחלוקות : הראשונה - מחלוקת בין הלל לשמאי ; והשנייה - הסיפור המקראי על מרד של אדם בשם קורח , ושל בני עדתו , נגד הנהגתו של משה לאחר יציאת מצרים ( סיפור המופיע בספר במדבר , בפרקים טז - יז ); היום קשה לדעת מה עמד מאחורי המרד של קורח ועדתו במשה , אבל לפי המשנה זה ברור : הם לא ניסו להגיע לשורש האמת אלא רצו בשלטון . לעומתם הלל ושמאי והבאים אחריהם שאפו לגלות את האמת ולמצוא את הדרך הנכונה לבסס אותה במעשיהם . ולכן המשנה מכריזה : מחלוקת שהמטרה שלה שגויה - תיעלם , היא והאנשים שיצרו אותה . ואילו מחלוקת שמטרתה אמתית - היא והדעות שהיא כוללת ימשיכו להימסר במסורת הדורות . האם חילוקי דעות הם דבר חיובי או שלילי ? מה חיובי במחלוקת ? ומה שלילי בה ? וכשיש מחלוקת - האם יש דרך לסיים אותה ? והאם צריך לסיים מחלוקת או שאפשר להמשיך לקיים חברה או קהילה גם במצב של מחלוקת הנמשכת זמן רב , אפילו מאות שנים ? צומחים יחד , מיזם משותף לילדים יהודים וערבים , בחווה החקלאית "החממה האקולוגית " בעין שמר ( נועם גבע , 2016 )
|
|