|
|
صفحة: 33
גם בית שמאי וגם בית הלל מנסים להביא לידי כך שהחתונה תהיה אירוע משמח , אירוע שכל מי שיהיה נוכח בו ירגיש שזהו האירוע הכי טוב שנכח בו מעודו . אבל לשניהם יש גם גבולות . וכאשר מגיעים לחלק שבו משבחים את הכלה , נוצרת מחלוקת . לשני בתי המדרש ברור שיש לשבח את הכלה , בוודאי לפני האורחים שאינם מכירים אותה . אבל האם עלינו לומר דברים שאינם דברי אמת גמורים ? לא נוכל , כמובן , להביא את מאות המחלוקות שהתקיימו בין בית שמאי ובית הלל , אבל הצגנו שתי דוגמאות למאפיין שחוזר במרבית המחלוקות בין שני הבתים : ה " נוקשות " של בית שמאי , מתוך רצון לעצב את המציאות בהתאם לערך , ולעומתה הדרך של בית הלל , שאנשיו מצליחים למצוא בכל פעם מחדש את ההתאמה בין המציאות לערך . על הערך עצמו - אין מחלוקת בין שני בתי המדרש . חז " ל מתארים את הטקסט שמושמע לפני הכלה ביום חתונתה . חשבו על הטקסט הזה . מיהי הכלה האידאלית בעיני המרקדים ? מהם שני התחומים שהמרקדים מציינים ? חשבו אילו שבחים נוספים ראוי בעיניכם להשמיע לפני הכלה . ומה עם החתן ? אילו מילים ראוי להשמיע לפניו ? קראו את המקור פעם נוספת : החכמים נותנים דוגמאות לנשים בעלות מוגבלויות בהקבלה לנשים שאינן נאות . חשבו – האם אנחנו נוטים לעשות הקבלה כזאת גם בימינו ? לכל אחד ואחת מאתנו יש פגם כזה או אחר . כיצד , אם כן , עלינו להתייחס לאנשים בעלי מוגבלויות ? שמואל ניסנבאום , חתונה יהודית ( הדפס עץ , 1970 )
|
|