|
|
صفحة: 31
בית שמאי ובית הלל - דור ההמשך ציינו כי מהלל ומשמאי נשארו הלכות מעטות במספר . מתלמידיהם , לעומת זאת , אשר השתייכו לשני בתי מדרש - בית שמאי ובית הלל - נותרו בידינו מאות מחלוקות , המופיעות בספרות חז " ל כמעט בכל תחום . בתי המדרש ממשיכים את דרכם של רבותיהם , הלל ושמאי : בית שמאי הולכים לפי תפיסת האמת שלהם , לעתים עד הסוף , יהא אשר יהא המחיר , ובית הלל ינסו להגיע לאותה התוצאה , אך בדרך נוקשה פחות . הלל ושמאי מול בית שמאי ובית הלל אם תשימו לב תבחינו שבסעיף הקודם , כאשר הצגנו את החכמים עצמם , הקדמנו את הלל לשמאי , ואילו בסעיף הזה בית שמאי מוזכר לפני בית הלל . ממה נובע , לדעתכם , ההבדל בסדר ? אם אין לכם תשובה , המתינו להמשך הפרק . כדי להציג את שני בתי המדרש , נלמד מחלוקת אחת מהמשנה - * מחלוקת בנוגע לקריאת שמע . אחת המצוות הקדומות ביהדות היא אמירת 3 פרשות מהתורה , שקיבלו את הכינוי " קריאת שמע " על שם הפרשה הראשונה , הפותחת בפסוק : " שמע ישראל ה' אלהינו ה ' אחד " ( דברים ו , ד ) . השאלה ששני בתי המדרש התחבטו בה היא : באיזו תנוחת גוף יש לקרוא את הפרשה ? האם אפשר לעשות זאת בכל תנוחה שרוצים , או שיש חובה לעשות זאת במצב מסוים - בשכיבה , בעמידה , בישיבה וכו ' . בית שמאי אומרים : בערב כל אדם יטו ויקראו , ובבקר יעמדו , שנאמר : " ובשכבך ובקומך " ( דברים ו , ז ) . ובית הלל אומרים : כל אדם קורא כדרכו , שנאמר : " ובלכתך בדרך " ( דברים ו , ז ) . מתוך : משנה , מסכת ברכות , פרק א משנה ג יטו – ישכבו . שנאמר – כמו שנאמר ( שכתוב ) ב ... משתמשים בביטוי זה כאשר מביאים ציטוט של פסוק מהתורה כדי להסתמך עליו ולחזק טענה או קביעה . המשנה הזאת מציגה שתי דעות : דעתם של אנשי בית שמאי , המחייבים תנוחת גוף מסוימת ( בבוקר - בשכיבה , ובערב - בעמידה ); ודעתם של אנשי בית הלל , המתירים לכל אדם לנהוג בכל דרך שירצה . מה גורמת לנו החובה להיות בתנוחת גוף מסוימת בסיטואציה מסוימת ? מדוע , למשל , בעת הצפירה בימי הזיכרון אנחנו מחויבים לעמוד במשך דקה , ואילו בכיתה אנחנו צריכים תמיד לשבת ואיש אינו יכול להחליט לעמוד כשהוא בוחר לעשות כן ? משנה קובץ של הלכות , מחולק לפי נושאים ומקיף את כל שטחי החיים היהודיים . סיום עריכת המשנה נעשה בתחילת המאה ה - 3 לספירה ( בשנת , ( 219 בידי ר ' יהודה הנשיא .
|
|