הלל ושמאי

صفحة: 28

שבת - יום אחד או כל השבוע ? כדי להכיר היבט נוסף של זוג החכמים - נקרא עוד מקור , שאיננו סיפור ואף לא קביעה הלכתית אלא הוא מתאר את דרך החיים של כל אחד משני החכמים . במקור מתגלה שכל אחד מהם בחר לעצמו נקודת מבט אחרת על תפיסת הזמן ועל היחס לכל יום מימות השבוע , או על ההבחנה בין יום אחד למשנהו . אמרו עליו על שמאי הזקן : כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת . מצא בהמה נאה , אומר : ' זו לשבת ' . מצא אחרת , נאה הימנה - מניח את השנייה ואוכל את הראשונה . אבל הלל הזקן - מידה אחרת הייתה לו , שכל מעשיו לשם שמים , שנאמר " ברוך אדני יום יום יעמס לנו [ [" ... ( תהלים סח , כ ) . מעובד לפי : תלמוד בבלי , מסכת ביצה , דף טז עמוד א הימנה – ממנה . מידה – דרך . לשם שמים – לשם המטרה העליונה . יעמס לנו – ידאג לנו . הברייתא * הזאת מתארת את דרכיהם השונות של הלל ושמאי בהתנהלותם במהלך השבוע . שני החכמים סבורים שיום השבת הוא שיאו של השבוע , אבל ההבדל ביניהם הוא ביחס בין ימי החול ( הימים א - ו ) לבין השבת . שמאי היה מכוון בכל ימות השבוע לשבת , ולכן , אם מצא בהמה טובה - הוא היה שומר אותה לשבת , ולקראת השבת הוא היה מכין ממנה את סעודות השבת . אבל אם מצא בהמה אחרת , טובה ממנה , היה משתמש בבהמה הפחות טובה במהלך השבוע , ואת הבהמה הטובה יותר היה שומר לשבת . למעשה , שמאי הפך את השבוע כולו למכוון אל השבת - הכול מתנקז לשבת . להלל הייתה דרך אחרת להתנהל במהלך השבוע . הוא ראה בכל יום בשבוע יום חשוב כשלעצמו , אבל סבר כי מעל לכל ימות השבוע ניצבת השבת - מעין " ראשון בין שווים " . להוכחת תפיסתו הוא הביא פסוק המדגיש שה ' מבורך בכל יום משום שהוא דואג לנו : " ברוך אדני יום יום יעמס לנו [ " [ ... ( תהילים סח , כ ) , ולכן אין חשש שימנע מהאדם את הטוב בימים הבאים . תוך כדי תיאור חייהם של החכמים מתגלות לנו שתי תפיסות עולם שונות : האחת מבחינה בהפרדה ברורה בין השבת לחול , ולפיה החול הוא רק זמן של המתנה לשבת , ואילו השנייה מעניקה גם למציאות החולין חשיבות והתייחסות . גם בסיפור הזה יש ערך שמתנגש במציאות . השאלה היא : האם לדחות את הסיפוק במהלך השבוע ולהעביר את המרכז לשבת ? כלומר , האם להעצים את הערך של השבת ולהעמידה מעל למציאות היום - יומית , או לוותר על עוצמת ערכה של השבת ולתת גם למציאות הרגילה , היום - יומית , מקום וחשיבות ?   ברייתא מקור מתקופת התנאים , שלא נכלל במשנה אך שולב מאוחר יותר בחיבור בן התקופה או בחיבור מאוחר יותר כמו התלמוד . המילה " ברייתא " היא מילה ארמית , ובתרגום לעברית : " חיצונה " . היא נקראת כך בגלל היותה חיצונית למשנה . נניח שאתם מתכננים לצאת לנסיעה מיוחדת במהלך החופש הגדול . מה תהיה הרגשתכם ביחס לשאר ימי החופשה ? האם תנצלו גם את ימי החופשה האחרים או תחכו כל הזמן לשיאה של החופשה , לנסיעה המיוחלת ?

السابق  |  التالي