|
|
صفحة: 222
מתאוריה למעשה אנחנו רואים , אם כן , שהציווי המקראי מציג שתי תפיסות שונות ביחס למקור של השבת 1 ולציון של תפיסה השבת האירוע יהודית : הזה הקשורה בתולדותיו לרקע של ההיסטורי העם היהודי הלאומי מחייב של את העם העם , ליציאת לשבות מצרים בשבת . מעבודה זכרו , ולהשבית גם את כל מי שלוקח חלק במלאכות היום - יום . 2 נוצרה תפיסה בסיום אוניברסלית בריאת , העולם שלפיה - יש היא ערכים חלק המשותפים מהעולם עצמו לכל , המיועד בני האדם לכל . מכיוון בני האנוש שהשבת . ייתכן כי לפי כיוון מחשבה זה השבת , ועמה רעיון המנוחה , נועדה לא רק ליהודים אלא לכל העולם כולו . הרעיון הזה משתלב בערכים חברתיים שנועדו להגן ולדאוג לזכויות של כל אדם ואדם . לאורך המסורת התעצבו דרכים שונות לציון השבת - דרכים שיש בהן עשייה , ביצוע של מעשים מסוימים ( " מצוות עשה " ) , וכאלה שיש בהן איסורים ומניעה ( " מצוות לא תעשה " ) . הביאו 3 דוגמאות למצוות לא תעשה - פעולות שיש המקפידים שלא לבצע בשבת , ו - 3 דוגמאות למצוות עשה - טקסים או פעולות שיש הנוהגים לעשות בשבת . אחת ממצוות ה " עשה " המוכרות סביב השבת היא הקידוש . כפי שראינו , רעיון השבת מופיע כבר בתיאור שבספר בראשית , שבו האל קידש את השבת והפריד אותה מששת ימי המעשה . בדומה לזה , גם בספר שמות וגם בספר דברים כתוב : " זכור את יום השבת לקדשו / שמור את יום השבת לקדשו [ " . [ ... המצווה לקדש את השבת הפכה גם לחלק מהמסורת . וכך אמר הרמב " ם ( שלמדנו עליו בפרק הרביעי ) : מצות עשה מן התורה - לקדש את יום השבת בדברים , שנאמר : זכור את יום השבת לקדשו , כלומר , זכרהו זכירת שבח וקדוש . מתוך : רמב " ם , משנה תורה , הלכות שבת , פרק כט הלכה ל בדברים – במילים , בדיבורים . בהלכה זו הרמב " ם מסכם , כדרכו , כמה מדרשים , שהמסקנה שלהם היא שיש לממש את הציווי המקראי בעניין השבת " בדברים " , כלומר : באמירות שבהן האדם מגדיר שהיום הוא יום השבת . ומהן אותן אמירות ? הקידוש : פסוקים וברכה על היין , שנהוג לומר אותם לפני סעודת השבת . לאחר הקידוש המסובים לוגמים לגימה מגביע היין . הקידוש נעשה בליל שבת וגם בשבת בבוקר ( בנוסח אחר ) . בתמונה : מהגר עבודה בתוך קבוצת מפגינים למען זכויותיהם . בשלט : ״ 24 שעות זה יותר מדי !!! תנו לי מעט מנוחה ! ״ יש מעסיקים שאינם מקפידים על שעות העבודה של מהגרי העבודה , ולעתים אף אינם מקפידים על הזכות ליום מנוחה שבועי .
|
|