|
|
صفحة: 70
לדגמה : הרמב " ם כתב את ההלכות עצמן בלי להסביר את טעמן , ואלו ' שלחן ערוך אדמו " ר ה זּ קן ' מביא את ההלכות בטעמיהן . הנאה ( אס וּ ר בּ הנאה , מ תּ ר בּ הנאה ) תועלת . לדגמה : ישנם דּ ברים שהתורה אסרה על האדם לאכלם , אך מתר לו להשתמש בהם לתועלת אחרת , כמו למכר דּ ברי מאכל אסורים או להאכיל בהם את בעלי החיים שברשותו . יש דּ ברים שהתורה אסרה בהנאה והם נקראים ' אסורי הנאה ' . לדגמה : חמץ בפסח אסור בהנאה . הפקר דּ בר שאינו שיך לאף אחד . כאשר יש לאדם חפץ או קרקע , נתנת לו האפשרות להפקירם ואז כל אחד יכול לבוא ולזכות בהם . לדגמה : בשנת ה שּׁ מ טּ ה על בעל ה שּׂ דה להפקיר את היבול שב שׂ דהו וכל אחד ר שּׁ אי לבוא ולקחת מהפרות . ה תּ ר דּ בר המתר . ראו : ' דּ בר התר ' . חטא מע שׂ ה הנוגד את ההלכה או אי - ע שׂ ית דּ בר שההלכה מחיבת לע שׂ ותו . חל / חלה ( חל וּ ת ) קד שּׁ ה הנקבעת על דּ בר מסים בדרך כלל כתוצאה מ דּ בר שנתח דּ ש בו – פעלה מסימת , או הגעתו של תאריך חדש . לדגמה : סכה העומדת לפני חג הסכות , ה קּ ד שּׁ ה עליה חלה ברגע שמתחיל החג ועד לאחר סיום החג , ולפיכך אסור לע שׂ ות שמוש בסכך או ב דּ פנות . דּ גמה נוספת : לאחר הדלקת נרות שבת , חלה קד שּׁ ת ה שּׁ בת על הא שּׁ ה המדליקה והיא אסורה במלאכה גם אם הדליקה לפני זמן כניסת ה שּׁ בת . חל דּ בר שאין בו קד שּׁ ה מיחדת . ששת ימי ה שּׁ בוע נקראים ' ימי חל ' , ואלו שבת היא יום שיש בו קד שּׁ ה . וראו : ' חלין ' . ח לּ ין א . מלשון ' חל ' – ההפך מ ' קּ דש ' . המ שּׂ ג מגיע מ דּ יני תרומה וקדשי המק דּ ש : יש מאכלים שחלה עליהם קד שּׁ ה והם בגדר ' תרומה ' או ' קדש ' ; ויש מאכלים סתמיים שאין בהם קד שּׁ ה ונקראים ' חלין ' . ב . במשנה יש מסכת בשם
|
|