|
|
صفحة: 56
לוי המעמד ההלכתי של צאצאי משה רבנו . ללויים מעמד מיחד שהתב טּ א בע קּ ר בזמן שבית המק דּ ש היה קים . הלויים שרתו בבית המק דּ ש בלווי הקרבת ה קּ רבנות בשירה ונגינה ובדברים נוספים . הלויים קבלו את המע שׂ ר מיבולי האדמה . בימינו ללויים אין דּ ין מיחד מלבד כמה מנהגים . לדגמה : הלויים נוטלים את ידי הכהנים לפני שהם מברכים ברכת כהנים . מחזק ( אדם ה מּ חזק בּ כ שׁ ר וּ ת ) אדם שמכר לכלם כשומר מצוות ( אלא אם כן יוכח אחרת ) , ונתן לסמך עליו למשל בעניני כשרות . וראו : ' חזקה ' . מדקדקין בּ מצוות ראו : ' בעל נפש ' . מח סּ רי אמנה מ שּׂ ג הלכתי שמשמעו – אדם שאי אפשר לסמך על אמינותו . מי שהבטיח דּ בר מסים בדבור ( ללא קנין מחיב ) , ולא קים , נקרא בפי חז " ל ' מחסר אמנה ' . לדגמה : לאחר שהמוכר וה קּ ונה הגיעו לסכום על המחיר , אף שעדין לא נע שׂ ה קנין – אין ראוי שאחד מהם יתחרט . ומי שמתחרט , נחשב ' כמחסר אמנה ' . הערה : ב טּ וי זה מופיע במשמעות שונה במדרשים המתארים את אנשי דּ ור המדבר , שלא היתה להם אמונה שלמה במשה רבנו , ועל כן נקראו ' מחסרי אמנה ' ( חסרי אמונה ) . נאמן אדם ירא שמים שנתן לסמך עליו בהלכה . לדגמה : אדם נאמן לומר ( בכפוף לתנאים מסימים שפרטו בהלכה ) : ' פרות אלו מע שּׂ רים ' , ונתן לסמך על דּ בריו . עם הארץ יהודי שאינו מתמ צּ א בפרטי ההלכה ואינו מקפיד על קיומם בשלמות . בנגוד אליו , יהודי המתמ צּ א ומקפיד בהלכה נקרא ' חבר ' , ויש לו מעמד הלכתי מיחד . פו שׁ ע אדם שהתר שּׁ ל בדבר שהיה עליו לע שׂ ות , לא ע שׂ ה אותו כראוי או לא ע שׂ ה בכלל . דּ גמאות לפושע : מי שאחר להתפלל מוסף עד שעברו שבע שעות מהבקר ; או מי שלא שמר כראוי על בהמה שהפקדה אצלו . ( הב טּ וי ' פושע ' אינו זהה למשמעות שלו בימינו ) .
|
|