|
|
صفحة: 30
מאמו , אשת - איש , זכר ובהמה . ה . גּ זל – לא לגנב או לעכב תשלום שחיבים לאדם , בין מגוי בין מי שׂ ראל , ואפלו חפץ זול שהוא פחות מ שּׁ וה -פרוטה ( כיום – שוי פרוטה הוא כ - 7 אגורות ) . ו . אבר מן החי – שלא לאכל ב שׂ ר שנחתך מבעל -חיים בעודו בחיים , מכל בהמה וחיה , טהורה או טמאה . ז . דינים – מצות ע שׂ ה להושיב שופטים בכל אזור כדי שידונו בשש מצוות אלו , יזהירו את העם , ויענישו את העוברים על המצוות . גּ אונים כמאה שנה לאחר תם תקופת האמוראים ( ראו : ' אמוראים ' ) החלה תקופת הגאונים . רב הגאונים חיו בבבל , וסמכותם היתה רבה מאד על כל העם הן מבחינה תורנית ( על ידי התכתבות ענפה של שאלות ותשובות – ' שו "ת הגאונים ' ) , והן בהנהגת ה צּ בור . תקופת הגאונים נמשכה כמה מאות שנים , ותורתם היא הבסיס להרבה הלכות שנכתבו אחר כך על ידי ה ' ראשונים ' . גּ דולי י שׂ ראל כנוי של כבוד למנהיגים רוחניים בעם י שׂ ראל שהתפרסמו במיחד בשל חכמתם , צ דּ יקותם ודרך הנהגתם . גּ מרא פרוש המשנה על ידי חכמים שנקראו ' אמוראים ' . בגמרא פרטו האמוראים את ההלכות שנכתבו במשנה בק צּ ור , וגם הוסיפו להן מקורות ובאורים . דּ בריהם נכתבו אחר כך ונקבצו לסדרת ספרים ש שּׁ מם הכללי הוא : ' גמרא ' או תלמוד . ראו גם : ' תלמוד בבלי / ירושלמי ' . ' אמוראים ' . דברי נביאים ת קּ נות שת קּ נו הנביאים . לדגמה , הנביאים ת קּ נו להתענות כמה ימים ב שּׁ נה ( ע שׂ רה בטבת , י " ז בתמוז , תשעה באב וג ' בתשרי ) . דעה בספרות התורנית מובאות לעתים דּ עות הלכתיות שונות כיצד יש לקים את ה דּ ין . כאשר יש שתי דּ עות סותרות , מגיעה דּ עה שלישית ומכריעה ביניהן , וכך נפסקת ההלכה למע שׂ ה . ראו : ' מחלקת ' . דר שׁ בלמודהתורהישכמהרבדים , ביניהם : ' פשט ' –המשמעות הפשוטה של המלים ; ו ' דרש ' – באור הפסוקים בדרך של
|
|