מלות דין

صفحة: 58

א סּוּ ר חמ וּ ר אסורים שנחשבים חמורים במיחד . כגון ע שׂ ית מלאכה בשבת , לעמת ע שׂ ית מלאכה ביום טוב ( בחג ) – שהיא אסור קל יותר . ( כפעל יוצא מכך , מי שע שׂ ה מלאכה בשבת אסור לו להנות מאות הּ עברה , ואלו מי שע שׂ ה מלאכה ביום טוב , מתר לו בדיעבד להנות ממנה ) . גם האסור של חמץ בפסח נחשב כחמור במיחד , ועוד . דקד וּ ק , י שׁ לדקדק הנחיה של פוסקי ההלכה , שיש להתאמץ ולע שׂ ות מצוה מסימת באפן מבחר יותר . לדגמה : ראוי לדק דּ ק שבעל התוקע בראש ה שּׁ נה יהיה אדם הידוע כירא שמים במיחד , אם כי אין בכך חובה גמורה . חובה מ צּ ד הדין ראו : ' מ דּ ינא ' . ח יּוּ ב , חובה ( ח יּ ב ) א . דּ בר שחובה לקימו . ב . מי שעבר עברה דּ אוריתא וחיב לכפר על חטאו בזמן בית המק דּ ש , אם חטא בשוגג היה צריך להביא קרבן ח טּ את , ולכן הוא נקרא ' מח יּ ב ח טּ את ' . בדומה לכך , אדם שעבר במזיד ( בכונה ) על אחת העברות החמורות בזמן שהיתה סנהדרין – הרי הוא ח יּ ב מיתה . יצא / לא יצא ( ידי חובתו ) ראו : ' להוציא ידי חובה ' . י שׁ אומרים י שׁ חולקים ראו : ' מחלקת ' . ראו : ' מחלקת ' . ' דּ עות ' . י שׁ מפקפקים לעתים יש מחלקת בשאלה הלכתית – חלק מהפוסקים מח דּ שים התר – שמתר לע שׂ ות דּ בר מה ; וחלק מהם מפקפקים בהתר זה , וחוששים שהוא אינו מבסס דּ יו ואי אפשר לסמך עליו . לדגמה , אסור לחתך בשבת ירקות דּ ק דּ ק . יש שח דּ שו כי אם זה לצרך אכילה מידית ה דּ בר מתר ; ויש המפקפקים בהתר זה ולדעתם אסור . כּשׁ ר (כּשׁ רה , כּשׁ רים , כּשׁ רות ) חפץ שאפשר לקים בעזרתו מצוה , או דּ בר מאכל שמתר לאכלו .

السابق  |  التالي