|
|
صفحة: 39
מעמד המצוה א סּוּ ר חכמים ראו : ' דּ רבנן ' , ' גזרת חכמים ' . אס וּ ר מן ה תּ ורה ( אס וּ ר מדאוריתא ) אסור שמקורו מן התורה ולא מ דּ ברי חכמים , גם אם ( לפעמים ) אינו מפרש ב הּ . ראו גם : ' אסור , אסור ' . בּ מדינותינ וּ , נהג וּ בּ מדינותינ וּ ב טּ וי שגור בספרות ההלכה האשכנ זּ ית , והכונה היא למדינות מזרח ארופה ( כגון פולין ) . לפעמים מצינים שיש מחלקת בענין הלכתי מסים , אך בפעל נתפ שּׁ ט מנהג באזורים אלו כדעה מסימת . גּ זרת ה כּ ת וּ ב צווי בתורה שלא צינו סבתו וטעמו . גּ זרת חכמים דּ בר שאסרו חכמים כדי למנע מאדם לעבר עברה מהתורה . לדגמה : חכמים אסרו ל טּ ל לולב בשבת , שמא יוציא אותו בטעות לרשות הרבים . דאוריתא , דר בּ נן תרי " ג מצוות הכתובות בתורה נקראות ' מצוות דּ אוריתא' ( מהתורה ) . במהלך ה דּ ורות הוסיפו חז " ל עוד מצוות , וכן גזרו גזרות ות קּ נות , המכנות ' מצוות דּ רבנן ' ( של חכמים ) . חובה עלינו לקים באות הּ מ דּ ה את המצוות מדאוריתא ואת המצוות מ דּ רבנן . במקרה של ספק הלכתי – כאשר מדבר באסור דּ אוריתא נוטים להחמיר , וכאשר האסור הוא מ דּ רבנן נוטים להקל ( בדרך כלל ) . דברי סופרים מצוות ות קּ נות שת קּ נו חכמים . ראו : ' דּ אוריתא , דּ רבנן ' . דבריהם ( מדבריהם ) כנוי למצוות או לת קּ נות שת קּ נו חז " ל שאינן מפרשות בתרי " ג המצוות . תּ רי " ג מצוות 613 ( תרי " ג ) המצוות שבתורה שבכתב . בין ה ' ראשונים' יש מחלקת בח שּׁ וב תרי " ג המצוות , כלומר : מה נחשב למצוה מהתורה .
|
|