|
|
صفحة: 188
בגנואה לא מדברים ערבית מאת צבי בראל לפני שבועיים חודש הסכם העבודה של ידיד מצרי , העובד במשרד החינוך במצרים . " עכשיו אני יכול להפסיק לעבוד , עתידי מובטח . אם היה לי מספיק כסף , הייתי נוסע להצטרף למפגינים בגנואה וצורח בקול גדול שיעצרו את הגלובליזציה הזאת . בעצם , עכשיו כבר לא כל כך אכפת לי , אותי כבר לא יפטרו . שיביאו כמה גלובליזציה שהם רוצים . " הדברים , שנאמרו באירוניה האופיינית לאותו ידיד , חובקים את התשובה לשאלה , מדוע גלובליזציה מפחידה את מדינות ערב . משרדי החינוך , כמו כל המשרדים והחברות במגזר הציבורי ברוב מדינות ערב , מספקים יותר מ - % 40 של מקומות העבודה . במצרים , למשל , קובע החוק , שאדם שהסכם העבודה שלו ( במגזר הציבורי ) חודש פעם אחת , אי אפשר לפטרו אלא במקרים קיצוניים . וגם אז יש באפשרותו לעתור לבית המשפט , ולהצטרף להמונים הממתינים לעתים עשר שנים עד לפסיקה , כשבינתיים הוא ממשיך לקבל משכורת . במגזר הפרטי המצב לא פחות קשה . מעסיקים המבקשים לייעל את עסקיהם מתקשים לפטר עובדים , עד כי חלקם דורשים מעובדיהם לחתום על מכתבי התפטרות כחלק מהסכם העבודה . " איך אנחנו יכולים לדבר על גלובליזציה כאשר כולנו מקדשים את הלוקליזציה , " תמה כלכלן מצרי בכנס על הגלובליזציה שהתקיים לא כבר בביירות . " אפילו סחר בין - ערבי אינו עולה על % , 7 והקמת שוק ערבי משותף הוא רק סיסמה שנועדה , כך נדמה , לקיים עוד שנים של ועידות . " גלובליזציה דורשת תחרותיות , ותחרותיות נשענת על תשתית , שלטון החוק , ליברליזציה של המשק , מינהל תקין ויעיל , שקיפות , ובעיקר רצון להצטרף לתהליך העולמי . " מה אנחנו יכולים להציע לתהליך העולמי הזה ? " תהה הכלכלן מהדי אל-חאפז בהרצאה שנשא בכינוס בביירות . " כוח העבודה בעולם הערבי מהווה רק % 36 מכלל האוכלוסייה , היות שנשים אצלנו אינן שותפות כמעט לעשייה הכלכלית . מכלל ההוצאה העולמית שהממשלות מוציאות על מחקר ופיתוח , היה חלקן של ממשלות ערב רק % 0 . 4 בשנת , 1998 ופחות מ - % 0 . 2 בשנת . 2000 האוניברסיטאות מקצות פחות מ - % 7 מתקציבן למחקר , במדינות ערב העשירות , ובשעה שיותר מ - % 25 מאזרחי מדינות ערב חיים מתחת לקו העוני , הוציאו הממשלות הללו יותר מ - 1 . 8 טריליון דולר על ביטחון בשלושת העשורים האחרונים . " הנתונים הללו מתגלגלים בכל דיון ערבי על הגלובליזציה . אבל ההיגיון הכלכלי אינו יכול להיות מנותק מן ההוויה החברתית והפוליטית . " מה אנחנו רוצים ? חוקי עבודה הוגנים ? שכר מינימום ראוי ? הגנה על זכויות הילד ? הרי כל אלה לא יוכלו להבטיח את התחרותיות הכלכלית שלנו . חברות בינלאומיות יעדיפו ללכת למקומות שבהם שכר העבודה יהיה זול יותר והחוקים גמישים יותר , " כתבה כלכלנית מצרית . " ואם נפטר אלפי עובדים מן המפעלים שלנו , כדי לייעל את החברות כדי שיוכלו להתמודד בשווקים העולמיים , לאן נזרוק את המפוטרים ? מה תהיה הברירה שלהם ? לפנות לתנועת ' האחים המוסלמים ' ולתנועות הקיצוניות יותר , שכל מטרתן להפיל את הממשלה שלנו , שרוצה להביא לנו גלובליזציה ומבטיחה לנו רווחה בעתיד ? ומתי הוא אותו עתיד , שעליו אנחנו שומעים עוד משנות ה - " ? 60 למרות הדעות האלה , הגלובליזציה היא מושג המתחיל לעבור משדה הוויכוח האינטלקטואלי אל מקומות העבודה , המפעלים , ובעיקר אל ספרי החוקים . חוקים חדשים לעידוד השקעות התקבלו בשנתיים האחרונות ברוב מדינות ערב , חוקי עבודה עומדים לדיון בכמה פרלמנטים ערביים , דו " חות זכויות אדם מתחילים להטריד ולעורר תגובות הן בקרב ממשלות והן בתוך הציבור , למעסיקים ניתנת יותר גמישות בטיפול בהתייעלות , והפרטה של מפעלים שנחשבו עד לאחרונה לנכסים לאומיים איננה עוד טאבו . אבל הכול במתינות הראויה , כזאת שלא תגבה מחיר פוליטי מסוכן מדי . השאלה הבאה המתחילה לרחף באוויר היא , אם יכולה להתרחש גלובליזציה בלא השתלת הליכים דמוקרטיים של ממש , לא רק בחירות שתוצאותיהן ידועות ומוצגות לראווה כהליך דמוקרטי , אלא יצירה של חברה אזרחית . מתוך : עיתון " הארץ " , 27 ביולי 2002
|
|