|
|
صفحة: 99
דוגמה בולטת לכך הייתה בכווית אחרי הפלישה של עירק בשנת : 1990 לפני המלחמה היה מספרם של הפלסטינים בכווית כ - , 400 , 000 אבל רבים מהם גורשו , ורבעים שלמים של העיר נותרו עזובים . עדיין מוקדם מדי לחזות את מגוון השינויים החברתיים שיצר השגשוג הפתאומי בזכות הנפט , ובעקבותיו - את התלות ההולכת וגדלה בכוח עבודה מיובא . קשה לחזות גם את ההשפעות ארוכות הטווח של עיור פתאומי ורווי . עד 1990 היה האזור משוחרר לגמרי מקשיים צפויים , שהרי קל יותר להסתגל לעושר מלעוני . ברור שגם לפני מלחמת המפרץ , מלחמת עירק - כווית , החלו לצוץ בעיות בסיסיות . מערכות השליטה החברתית הישנות שליכדו את החברות האלה הועמדו במבחן קשה , אם כי ההון הרב שימש חומר סיכה שאפשר " להחליק " את הפערים . סביר להניח שהמצב הזה לא יוכל להימשך לעד . המבנה החברתי של מקומיים ושל קבוצות אתניות שונות של מהגרים הצליח לתפקד בתקופת השפע והצמיחה בהפקת הנפט , אך הוא עמד למבחן בזמן מלחמה , ואז נחשפו חולשותיו הבסיסיות . הבעיות אף החריפו בשל הירידה במחירי הנפט ➜ . גם הערים וגם המדינות התחייבו להוציא לפועל מיזמים רבים ארוכי טווח ויקרים אבל לא יצרניים . העתיד יוכיח אם הן יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן ולהביא לפיתוח ממשי יותר וצודק יותר מבחינה חברתית . עד כה לא נעשו הרפורמות הדרושות לכך . תחזיות בקשר למשבר הממשמש ובא עד כה הצגנו את התלות ההדדית שנוצרה בין אחדות ממדינות ערב בעשורים האחרונים . כל מיתון כלכלי במדינות הנפט ישפיע בהכרח לא רק עליהן אלא גם על מדינות ערביות רבות אחרות ; כל שינוי יגרור שינוי אחר והוא יורגש ברחבי האזור . את ההשפעה הזאת אפשר לדמות לגלים שנוצרים כשזורקים אבן למים : היא יוצרת גלים , והגלים יוצרים עוד גלים ועוד גלים . כל אחת מקבוצות המדינות שתוארו תושפע בדרך אחרת ובמידה אחרת . נפרט : מדינות " העולם הרביעי " יושפעו פחות מאחרות מבעיות שיצוצו במדינות הנפט . הן הפיקו את התועלת הקטנה ביותר מהתפתחותן של מדינות הנפט , ולכן יש להן פחות מה להפסיד . אבל גם הפסדים זעירים יכולים לדרדר מקומות כה ירודים מבחינה כלכלית לעוני מרוד . מה היה קורה לצעירים התימנים שנשלחו הביתה מערב הסעודית בשנת 1990 לולא גילו נפט בתימן ? גילוי הנפט יצר מקומות עבודה ואפשר לקלוט את החוזרים ולספק עבודה גם לאחרים . מדיניות ממשלתית מתקדמת ותכנון מוקדם במדינות האלה עשויים למנוע מהפכים ואסונות . בתימן ובסודן חייבים לעשות את ההכנות הדרושות באזורים הכפריים שהחקלאות עדיין יכולה לכלכל בהם את התושבים . הדרך הטובה ביותר להתכונן לעתיד היא לתעל את כספי המשכורות שהפועלים שולחים מחוץ לארץ , למנוע הזרמת כספים למסחר זעיר באזורים העירוניים ולהשקיעם בתעשייה זעירה ובחקלאות . נראה שגם המדינות הנאו - קולוניאליות לא יושפעו קשות ממהפכים במפרץ . כפי שראינו , הן תלויות בעיקר באירופה , משום שלשם הן שולחות כוח עבודה . במקומות האלה לא קשה לחזות שינויים קיצוניים במשטר אבל המניע לשינויים האלה יבוא מבפנים ולא מהמערכת העולמית . כדי למנוע מהפכים גם במדינות הנאו - קולוניאליות יש לנצל את המשאבים הטבעיים שטרם נוצלו ; להתנתק ממערכות תעשייה בינלאומיות ולדאוג יותר להמונים ולא לתיירים . אבל התחזיות אינן מעודדות . במרוקו לא ניכרת כל מגמה לפעול בכיוון הדרוש , ובתוניסיה הפעולות מצומצמות מאוד . ➜ ראו גם המאמר : "גיאופוליטיקה ואנרגיה במזרח התיכון " , עמ ' . 142 בסעיף זה המחברת מנתחת את מצבה של כל קבוצת מדינות בעקבות התמורות במחירי הנפט . עקבו אחר טענותיה . האם אתם שותפים למסקנותיה ? נמקו .
|
|