صفحة: 67

ב . שוני מהותי נוסף הוא באופייה של ההגירה . בעוד שבמערב אירופה , כמו גם בצפון אמריקה ובאוסטרליה , ההגירה היא בעלת אופי קבוע , ההגירה אל ארצות המפרץ היא זמנית ולמטרות תעסוקה בלבד , ואך מעטים מקרב המהגרים זוכים באזרחותן של המדינות המארחות . בדרך כלל ההגירה היא לשנים ספורות בלבד כאשר המהגר - בין שהוא ממדינה ערבית אחרת ובין שהוא מאחת ממדינות מזרח אסיה , או אף מהמדינות המתועשות במערב - מעביר את עיקר הכנסתו למשפחתו שנשארה במשק האם , במדינת המוצא . זאת ועוד - גם אלה אשר התגוררו באחד ממשקי המשפ " מ ( מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ , הכוללת את ערב הסעודית , כווית , בחרין , קטר , עומן ואיחוד האמירויות הערביות *) במשך שנים ארוכות נאלצו לעזוב את המדינות המארחות בעקבות משבר כווית ( . ( 1991 - 1990 במיוחד נכונים דברים אלו ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית בכווית עד לפלישה העירקית , והאוכלוסייה התימנית בערב הסעודית , שלא זכו לאזרחות או אף לאשרות שהייה קבועות . בהקשר זה יש לציין כי חמור במיוחד היה מצבם של אלה מקרב הפלסטינים אשר היגרו לכווית קודם לסיפוח הגדה המערבית לירדן ( 1949 ) ושהו בה במשך עשרות שנים , ועל כן לא היו ברשותם דרכונים ירדניים ; וכן אלו אשר היגרו מרצועת עזה באמצעות תעודות מסע מצריות . שתי קבוצות אלו לא הורשו לחזור לאזורי מוצאן . ג . שוני מהותי נוסף הוא היקפה היחסי של ההגירה . היקף כוח העבודה הזר במדינות הנפט במפרץ הוא חסר תקדים בהשוואה לתנועות הגירה למטרות עבודה אחרות בשאר העולם במחצית השנייה של המאה ה - . 20 אף לא באחד ממשקי מערב אירופה הגיע שיעורם של העובדים הזרים לכדי % 20 מכלל כוח העבודה , בשעה שבמדינות הנפט במפרץ העובדים הזרים מהווים רוב בכלל כוח העבודה . בקטר , בכווית ובאיחוד האמירויות הערביות , הזרים אף מהווים רוב בולט בכלל האוכלוסייה . היקף כוח העבודה הזר במדינות הנפט בשנת 1975 היה מספרם של העובדים הזרים בששת משקי המשפ " מ 1 . 1 מיליון , ושיעורם בכלל כוח העבודה במדינות אלה עמד על % . 47 עשר שנים לאחר מכן , בשנת , 1985 גדל מספרם של העובדים הזרים באותן מדינות לכדי 4 . 4 מיליון ושיעורם בכלל כוח העבודה הגיע לכדי % . 70 למרות הירידה החדה במחירי הנפט במהלך המחצית השנייה של שנות ה - , 80 מגמת הגידול במספרם של העובדים הזרים במשקי המשפ " מ נמשכה , אם כי בקצב מתון יחסית , בהשוואה למחצית הראשונה של שנות ה - . 80 באמצע , 1990 ערב פלישת עירק לכווית , מספרם של העובדים הזרים בששת משקי המשפ " מ הוערך ב - 5 . 2 מיליון , גידול של 18 % בהשוואה למספרם בשנת . 1985 במהלך המחצית הראשונה של שנות ה - , 90 מגמת הגידול במספרם של העובדים הזרים במדינות המשפ " מ נמשכה . במהלך השנים האחרונות , הצליחו בחרין ועומן לבלום את מגמת הגידול במספר העובדים הזרים . אולם עדיין , בכל אחד ממשקים אלו מספרם של העובדים הזרים גבוה יותר , ובשיעור ניכר , ממספרם בראשית שנות ה - , 90 אם כי בחלק מהמדינות פחת המספר הכולל של הזרים . מספרם פחת בעיקר באיחוד האמירויות הערביות עקב הקשחת התנאים לכניסתם של בני המשפחה הנלווים והגידול בחלקם של העובדים ממדינות מרכז ודרום מזרח אסיה אשר נוטים להשאיר את בני משפחותיהם בארצות מוצאם . על פי נתוני האו " ם ( , ( ESCWA באמצע 1998 היה מספרם של הזרים במשקי המשפ " מ 10 . 5 מיליון - עובדים ( כולל בני משפחה ) ( ראו טבלה 1 בעמוד הבא ) . עוד על ... מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ( משפ " מ ) Gulf Cooperation Conncil , GCC המועצה הוקמה ב - 1982 במטרה להגביר את שיתוף הפעולה בין מדינות הנפט שבמערב המפרץ הפרסי בנושאים פוליטיים , כלכליים וחברתיים . בשלב מאוחר להקמתה שימשה המועצה מסגרת להידברות בנושאי הגנה . מליאת המועצה מתכנסת אחת לשנה ואילו נציגי המדינות מתכנסים כל כמה חודשים . מרבית כוח העבודה במדינות המפרץ הם עובדים זרים . כיצד עובדה זו עשויה להשפיע על הכלכלה והחברה במדינות אלה ? * מחבר המאמר משתמש בשם : " איחוד האמירויות הערביות " , והעורכים בספר השתמשו בשם : " ברית האמירויות הערביות " .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار