|
|
صفحة:
עלייה בגיל הנישואין , תכנון המשפחה - והשפעתם על הירידה ברמת הפריון שני גורמים המשפיעים על הירידה בפריון הם גיל הנישואין והשימוש באמצעי מניעה , ושניהם קשורים למודרניזציה ולשיפור במצב הכלכלי . גם אם לא נבדוק את פרטי השינוי בכל המדינות ונתרכז בשינוי שחל במרוקו בלבד , נוכל להיווכח כיצד משפיעים גיל הנישואין ותכנון המשפחה על שיעור הפריון . בשנים 1995 - 1975 עלה גיל הנישואין הממוצע של הנשים במרוקו ב - 6 שנים בערך ( טבלה 3 ) ושיעור הפריון ב - 1995 הגיע ל - . 3 . 02 נתונים שונים שניתחנו מוכיחים כי עד 1987 הגורם העיקרי לירידה בפריון היה העלייה בגיל הנישואין הממוצע , ולאו דווקא השימוש באמצעי מניעה . בשנים 1995 - 1987 הואצה עוד יותר הירידה בפריון , והיא קשורה פחות לעלייה בגיל הנישואין , ויותר לשינוי בתפיסת העולם החברתית של התושבים שראו את מודל המשפחה שבה 4 - 3 ילדים כמודל המשפחה הרצוי , ונעזרו יותר באמצעי מניעה . טבלה 3 מראה את העלייה בגיל הנישואין בעולם הערבי . בקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר ( בני 49 - 45 בזמן הסקר ) היה הגיל שבו נישאו 17 . 1 שנים בממוצע . בתקופת נישואיהם של בני הקבוצה הבוגרת הזאת לא היו כמעט הבדלים בגיל הנישאים בין המדינות בעולם הערבי . כיום , כשבודקים את הגיל שבו נישאו בני הקבוצה הצעירה יותר ( בני 29 - 25 בזמן הסקר ) - רואים כי טווח הגילים הוא רחב ביותר , והוא נע בין 23 . 8 שנים ( במרוקו ) ל - 15 . 7 שנים ( בעומן ) . טבלה : * 2 התפלגות שיעורי הפריון בשנים 1960 ו -1995
|
|