|
|
صفحة: 33
להחיות מיתוס של משטר אסלאמי אידאלי מן העבר הרחוק . מצד שני , תנועות אלו הן תוצר מובהק של הזמן החדש והן מנצלות את חידושי הטכנולוגיה , את הדמוקרטיה , ואת הרקע החברתי של פעיליהן ותומכיהן למימוש חזונן . בהקשר זה בולט החידוש שיש בהכרה בעוצמת המדינה המודרנית וברצון להשתמש בעוצמה זו כדי להגשים את היעדים . אין לראות בפונדמנטליזם שאיפה לחזור לעבר , לאסלאם של המאה ה - , 7 כפי שגורסת לעתים הראייה הפופולרית . בקבוצות האסלאמיות השונות יש בחינה " סלקטיבית " של ההיסטוריה והדגשת היבטים מסוימים בלבד של האסלאם . התנועות השונות דוגלות בקריאה מחדש של כתבי הקודש , שלא לפי הפירוש המסורתי , במגמה למצוא בהם השראה ופתרונות חדשים לבעיות מודרניות . כמעט כל התנועות הללו מעצבות ומנסחות מחדש חלק מן התפיסות החברתיות האסלאמיות , כדי להתמודד עם אתגרי ההווה . הרקע לעלייה של האסלאמיזם מה הם , אם כן , הגורמים לעלייתו של האסלאמיזם או הפונדמנטליזם ? האסלאמיזם הוא ביטוי לאכזבה מכישלון המודרניזציה בעולם הערבי אצל אלו שלא זכו ליהנות מפירותיה , ובמקביל - זהו " קרב בלימה " תרבותי נגד המודרניות ונגד התפוררותה של מערכת הערכים המסורתיים מול " מתקפת " התרבות המערבית . על אף התקוות הגדולות שנתלו בסוציאליזם הערבי ➜ בשנות ה - 60 - 50 של המאה הקודמת , ובכספי הנפט בשנות ה - , 70 סובלות רוב מדינות ערב ממצוקה כלכלית - חברתית . שיעור הצמיחה הכלכלי אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסייה , והתוצאה היא עלייה תלולה בשיעורי האבטלה במיוחד בקרב הצעירים . נוסף על כך נכשלה המדינה האוטוריטרית במזרח התיכון במתן שירותי שיכון , חינוך , בריאות ותשתית לאוכלוסייה . הביטוי הבולט לאופי המודרני של האסלאמיזם הוא היותו תנועה עירונית , תוצר מובהק של תהליך העיור המואץ באזור , כלומר - תהליך העיור הוא גורם נוסף לעליית האסלאמיזם : מיליוני המהגרים מן הכפר אל העיר , שקיוו לשפר את חייהם ומעמדם , לא זו בלבד שנתקלו בתנאי חיים קשים , אלא אף חשו איום על מערכת ערכי המוסר שלהם - בשל עירוב חסר אבחנה בין בני אדם ובין המינים , ובשל ההשפלה הנובעת מצפיפות יתר בבתים וברשות הרבים . בעת המעבר מן הקהילה הכפרית אל העיר הגדולה חווים מהגרים אלו גם הלם תרבותי בשל החיים המערביים יותר והמתירניים יותר הנהוגים בעיר . המדינה האוטוריטרית , לא זו בלבד שנכשלה בהגשמת יעדיה , אלא אף יצרה מנגנוני ביורוקרטיה חונקים ומערכות דיכוי המגבירות את תחושת הניכור של הפרט כלפי המדינה . מול תחושת הניכור והאובדן בחברה ההמונית והאנונימית שבעיר , מספקות התנועות האסלאמיות הרגשה של זהות ושייכות , של ייעוד ומטרה . בהקשר זה יש להזכיר את התנפצות חלומם של אלפי צעירים ובני משפחותיהם , שקיוו כי השכלתם תאפשר להם לעלות בסולם החברתי . בשנות ה - 60 ידעו מאות אלפי צעירים , כי אם ישלימו את לימודיהם התיכוניים והאקדמיים - יזכו במשרה ממשלתית , בשכר הולם ובמעמד חברתי מכובד . ואולם בשנות ה - 70 השתנה המצב , ראשית במצרים , ולאחר מכן במדינות אחרות : מערכות החינוך בעולם הערבי הכשירו כל שנה מאות אלפי בוגרים שלא היה להם כמעט סיכוי למצוא עבודה במקצועם , אם בשל צמיחה כלכלית בלתי מספקת אם בשל חוסר התאמה בין תחומי ההכשרה המקצועית ובין צורכי הכלכלה , כלומר - עודף של בוגרי מדעי הרוח והחברה בהשוואה לבעלי מקצועות טכניים . ההרעה בתנאי הלימודים , הצפיפות הגוברת וההידרדרות באיכות המעבדות והספריות הגבירו את תסכולם ואת ניכורם של הסטודנטים . גם אותם בוגרים שהשיגו עבודה , נאלצו בדרך כלל להסתפק בשכר נמוך המחייב אותם לעבוד במשרות נוספות . מדינה אוטוריטרית ( אוטוריטרי , בלועזית - סמכותי ) במדינה אוטוריטרית יש לשליט סמכות , כוח , חשיבות ועוצמה רחבים ביותר , והכול נדרשים לציית לו . מהי הסתירה הקיימת לכאורה בעלייתו של האסלאמיזם ? כיצד אפשר ליישב אותה ? בקטע שלפניכם המחבר סוקר את הגורמים שהשפיעו על עלייתו של האסלאמיזם . עקבו אחרי הגורמים האלה , וכתבו : איזה גורם לדעתכם הוא הגורם העיקרי ? עוד על ... סוציאליזם ערבי הרעיון הסוציאליסטי דוגל בשליטת הממשלה במשאבים ובייצור של המדינה , כן דוגל הסוציאליזם בחלוקה צודקת של ההכנסה הלאומית - באמצעות הטלת מסים ומתן שירותים חברתיים . יסודות הרעיון הזה שימשו את המשטרים הערביים , ובראשם את המשטר במצרים . הגישה הסוציאליסטית בארצות ערב נועדה להביא פיתוח כלכלי מהיר וגם להבטיח תלות המונית במשטר ותמיכה בו . הממשלה ניהלה את סחר החוץ , את השירותים הציבוריים , את הבנקים , את התעשייה ואת אמצעי התקשורת . אבל הניהול הממשלתי עיכב את הפיתוח הכלכלי והעמיק את הפער הכלכלי בין המדינות הערביות לבין המדינות המפותחות . ➜ על הסוציאליזם הערבי ראו גם המאמר : " השפעת משטרים פוליטיים-כלכליים על התפתחות המרחב והנוף העירוני בקהיר " , עמ ' . 103
|
|