|
|
صفحة: 22
עתק וזקוקות לאשראי הכספי שלה . עירק , אירן ולוב היו זקוקות בדיוק לאותו סיוע שלו נזקקו הטורקים נואשות לפני שנים אחדות . אי פירעון החובות של 3 מדינות אלה ( שגרם בין השאר לפשיטות רגל של חברות טורקיות ולשביתות רעב של פועלים טורקים ) העיב על הקשרים המדיניים הטובים ביניהן לבין טורקיה . החובות המצטברים של עירק , אירן ולוב , וכמו כן הנסיגה בהיקפו של הסחר עם העולם המוסלמי , הפחיתו את הלחץ המדיני על אנקרה שחתר לפגוע בקשריה עם המערב בכלל ועם ישראל בפרט . במחצית השנייה של שנות ה - 80 שיפרה טורקיה את הקשר עם ישראל , כולל העלאה " דה פקטו " של דרג ראשי הנציגויות באנקרה ובתל אביב . העובדה שטורקיה הייתה מסוגלת " לסגור את ברז המים " לסוריה ולעירק למשך מספר שבועות , בראשית , 1990 הייתה ביטוי מוחשי ביותר לשחרורה מן התלות שאפיינה את יחסיה עם המדינות המוסלמיות בשנות ה - . 70 בינואר 1992 התחזקה מגמה זו , כאשר טורקיה וישראל הודיעו על העלאת דרג היחסים ביניהן לדרג מלא של שגרירויות , לראשונה מאז שכוננו ב - . 1949 במערכת היחסים בין טורקיה למדינות הנפט נוצר מפגש בעל עניין מיוחד בין הקוטב החילוני והדמוקרטי בעולם המוסלמי - טורקיה - לבין הקוטב הפונדמנטליסטי במדינות כמו אירן וערב הסעודית . עם זאת , ההתקרבות בין טורקיה למדינות ערב בשנות ה - 70 לא תרמה לקידום הדמוקרטיה והמודרניזציה בעולם הערבי ואף לא משכה את טורקיה לעבר השמרנות המאפיינת את מערכות השלטון בעולם המוסלמי , ולעבר הפונדמנטליזם שממנו הצליחה טורקיה להתרחק כברת דרך במהלך המאה ה - . 20 גם בעקבות משבר שנות ה - 70 נשארה טורקיה מדינה שוחרת מודרניזציה וקידמה , על פי מורשתו של אתאטורק . טורקיה במלחמת המפרץ ➜ פלישת עירק לכווית ב - 2 באוגוסט 1990 טלטלה את יחסי טורקיה - עירק טלטלה עזה , והשלכותיה על מדיניות החוץ הטורקית היו מרחיקות לכת . מראשיתו של המשבר היה ברור , כי ללא שיתוף פעולה טורקי לא ניתן לקיים אמברגו כלכלי אפקטיבי על עירק . כמעט % 60 מהנפט העירקי יוצא עד אז דרך טורקיה , וגם חלק ניכר מן הסחר במוצרים אחרים מעירק ואליה התבצע דרך טורקיה ביבשה ובים . התלבטות טורקיה באשר להשתתפות באמברגו הייתה קצרה ביותר . למרות המידע הברור על הנזק הכלכלי שייגרם לטורקיה בשל הצטרפותה לאמברגו על עירק , הכריעו השיקולים המדיניים - אסטרטגיים . נשיא טורקיה טורגוט אוזאל ( Ozal ) החליט ב - 7 באוגוסט 1990 לאסור על ייצוא נפט עירקי דרך טורקיה , ולסגור את מעבר הגבול בין שתי המדינות לכל מסחר . החלטת אוזאל נעשתה עוד לפני שאושרו הסנקציות נגד עירק באו " ם , וההפסד הכספי של טורקיה היה עתיד להסתכם במיליארדי דולרים . הוא היה מורכב בעיקר מהפסד דמי המעבר של נפט וסחורות , מהפסקת הייצוא לעירק , מהפסקת הכנסות מפרוייקטים קבלניים וממשכורות הפועלים הטורקים בעירק ומהפסקת פירעון החוב העירקי . טורקיה גם נאלצה לחפש מקורות נפט אלטרנטיביים , שכן עירק הייתה ספק הנפט העיקרי שלה מראשית שנות ה - . 70 גם השיקולים המדיניים היו מורכבים : ההסכמים בין עירק וטורקיה בכל הנוגע למדיניות כלפי האוכלוסייה הכורדית היו חשובים מאוד לאנקרה . בעירק גם מצויים מיליון וחצי תושבים ממוצא טורקי , המהווים רוב באזור כירכוך - גורם שטורקיה חייבת להתחשב בו . נוסף על כך , בהיות טורקיה משוחררת יותר ב - 1990 מהתלות הכלכלית והמדינית בעולם הערבי , גבר הרצון ( בעיקר של הנשיא אוזאל ) להדק את היחסים עם המערב בכלל ועם אירופה בפרט . גם הידיעות על ההתחמשות המסיבית של עירק במחצית הראשונה של כיצד אינטרסים כלכליים השפיעו על מדיניות החוץ של טורקיה בשנות ה - 70 וה - ? 80 ➜ עוד על מלחמת המפרץ ראו עמ ' . 96
|
|