|
|
صفحة: 13
נפט ומים כיום , כשלפי שעה לפחות הסתיים העימות האסטרטגי העולמי , טמונה חשיבותו של המזרח התיכון בעבור העולם בנפט ➜ בלבד . במדינות המזרח התיכון ( הכוללות כיום גם את הרפובליקות לשעבר של ברית המועצות מעבר להרי הקווקז ובמרכז אסיה ) מצויים מאגרי הנפט הגדולים ביותר בעולם , ומאגרים נוספים ממשיכים להתגלות כל הזמן . אולם גדלה והולכת אי שביעות הרצון מכך שהדלק מזהם את הקרקע , את הים ואת האוויר בכל מקום בו משתמשים בו או דרכו מעבירים אותו , ומכך שהכלכלה העולמית תלויה בגחמותיהם של שליטים דוגמת קולונל קדאפי בלוב , סדאם חוסיין בעירק והאיתאללות באירן . מלכי חצי האי ערב ונסיכיה הם שותפי סחר טובים יותר מן השליטים שלעיל , אולם התלות בהם מעוררת דאגה בשל חוסר הביטחון הנמשך במה שנוגע למדיניותם העתידית או להמשך קיומם בחלק מהמקרים . בשל סיבות סביבתיות , פוליטיות וכלכליות כאחד , נמשכים החיפושים לגילוי מאגרי נפט מחוץ למזרח התיכון , וחשוב יותר , למציאת מקורות אנרגיה חלופיים לנפט . ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה , שהפכה את הנפט תחילה לשימושי ולאחר מכן להכרחי , תוציא אותו מכלל שימוש בבוא העת ובמקומו יבואו מקורות אנרגיה נקיים , זולים וזמינים יותר . ניצול הגז הטבעי ידחה מעט את השלמתו של התהליך הזה , אבל לא ימנע אותו . כשזה יקרה , יעמדו אלה התלויים בהכנסות מהנפט בפני מציאות חדשה ועגומה . העולם יצפה בוודאי במאבקים ובהתקוממויות במזרח התיכון באותו ריחוק - ויהיו שיגדירו זאת אדישות קשוחה - כפי שהוא צופה עכשיו במלחמות האזרחים בסומליה ובליבריה . עד אז יהיו צרכניות הנפט - אירופה והמזרח הרחוק הרבה יותר מאשר ארצות הברית - תלויות בשליטי בארות הנפט וייאלצו לשנות את מדיניותן בהתאם . משימה לא בטוחה ולא פשוטה . בזמן הקרוב יהיה הנפט עדיין המשאב העיקרי , ועבור אחדים - היחיד . ליצרניות הנפט הוא מספק את רוב או את כל ההכנסות במטבע זר . גם במדינות שבהן יש מעט נפט או שאין בהן נפט בכלל יש לו השפעה בצורה של סיוע מסוג זה או אחר , של הגירת כוח עבודה ושל השקעות המפתיעות בהיקפן . תלות בלעדית זו ביצוא משאבים טבעיים , שאין אחרים מלבדם ואין לחדשם , היא מסוכנת מאוד , שכן מיצוי או דלדול המשאבים יגרמו אסון . העתודות של משאבים שאי אפשר לחדשם מצטמצמות במהירות וגם במקורות המתחדשים , כמו מים , משתמשים בשיעורים גבוהים שפוגעים בהם . שיעורים אלה עולים על % - 100 בישראל , בירדן , בשטחי הרשות הפלסטינית , בלוב וכמעט בכל חצי האי ערב . […] ➜ על נושא הנפט במזרח התיכון ראו המאמר : "גיאופוליטיקה ואנרגיה במזרח התיכון " , עמ ' . 142 המחבר כותב : " ההתקדמות במדע ובטכנולוגיה , שהפכה את הנפט תחילה לשימושי ולאחר מכן להכרחי , תוציא אותו מכלל שימוש בבוא העת" הסבירו מהי כוונתו . מדינות הנפט יעמדו בפני שני משברים , הראשון שנובע ממיצוי והשני שנובע מדיכוי . לרשותן של מעט מדינות - עירק , ערב הסעודית והרפובליקות שמעבר להרי הקווקז ובמרכז אסיה - עומדים עדיין משאבים בלתי מנוצלים שיכולים להמשיך לנבוע זמן בלתי מוגדר . האחרות , ובעיקר אירן , ממוקמות פחות טוב . בעשורים הראשונים של המאה ה - 21 הן ימצאו את עצמן ללא המשאב העיקרי שלהן בעבר . במדינות המפרץ תהא לכך חשיבות פחותה יחסית ברמה העולמית ואף בזו האזורית . העובדים הזרים יחזרו כלעומת שבאו או יעברו למקומות אחרים ; המדינות , על המספר הקטן מאוד של תושביהן , תחזורנה לאלמוניות ממנה הגיחו לרגע . אולם אירן שונה - אזור גדול עם אוכלוסייה גדלה והולכת במהירות , מדינה חזקה המסתייעת מצד אחד באידאולוגיה מהפכנית מיליטנטית ומצד שני במכונת מלחמה שיעילותה גדולה . כאשר יתקרבו משאבי הנפט באירן לנקודת המיצוי , יפנו שליטי אירן - מי שלא יהיו באותה עת - ללא ספק לכיוון המאגרים המלאים עדיין של שכניהם . התקווה הטובה ביותר לאזור טמונה כמובן בפיתוח של תוכנית אזורית לשיתוף פעולה . אלא שניסיון העבר באזור מראה שמאבק מר הוא תסריט מתקבל יותר על הדעת בגין
|
|