|
|
صفحة: 193
פעילויות -9 8 " שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך " – הנוכרי בוחר להאמין במקור האלוהי של התורה שבכתב ובסמכותו של הרב ללמד אותה , אך מסרב לקבל את שושלת המסירה ואת סמכות חכמים כפרשנים וכמייצגים אף הם את דבר ה ' . הוא דוחה למעשה את הרעיון של קהילת הפרשנים כקהילה סמכותית ומחייבת . סביר ששמאי מתרתח הן בשל הכפירה במעמדה של התורה שבע " פ , והן בשל העלבון האישי , כשאדם שטרם למד צורת אות כבר מעז להציב לו תנאים ולהטיל ספק בסמכותו . פעילות 10 מטרת השאלה הזו ללמד את התלמידים לקרוא בין השיטין וגם להעלות למודעות את האופן שבו אנו משלימים פערים בסיפור ואת השיקולים שלנו . יש שתי תשובות נכונות לשאלה הזו : תשובה א ' מבוססת על הבנה של ההיגיון הסיפורי – כל הרעיון בסיפור הוא להראות איך הלל ושמאי מתנהגים אחרת בסיטואציות זהות . תשובה ג ' מתבססת על קריאה מדויקת של הטקסט – הופעת המילים סומך / סמוך מעידה על כך שהנושא היה בדיון מקדים בין הלל לנוכרי . כלומר , בנקודת המוצא הנוכרי לא סמך על הלל בתורה שבע " פ כפי שלא האמין לשמאי . לתשובה ב ' אין כל קשר לעניין . פעילויות 11 התשובה הנכונה היא ג . השאלה מזמינה את התלמיד לשרטט ולהמשיג את מהלך הסיפור : הלל נעתר לבקשתו של הנוכרי כדי ליצור סיטואציה לימודית שבה הנוכרי יבין את טעותו מתוך התנסות אישית , ולא משום שמטיפים לו לנהוג כך או אחרת . הוא יהפוך מודע לכך שנתינת אמון במורה וקבלת סמכותו הם תנאי הכרחי ללמידה , ומכאן גם יקבל את סמכותו של הלל ( שהוכיח עצמו בעיניו לגבי התורה שבכתב ) בענייני התורה שבעל פה . הלל קשוב לקושי שיש לתלמיד לקבל את סמכות המורה , והוא מוכן להעמיד את עצמו למבחן הנוכרי ולרכוש את אמונו על בסיס ההתנסות המשותפת שלהם . פעילות 12 אפשר להפנות את תשומת לב התלמידים למשמעות הסימבולית של פעולתו של שמאי : מי שעומד על רגל אחת ( כפי שמבקש הנוכרי ) אין לו בסיס איתן , וקל לדחוף ולערער אותו . כך גם הלימוד של מי שלומד את התורה בשטחיות ובלי יסודות איתנים – רעוע ולא עמוק .
|
|