|
|
صفحة: 177
פעילויות 6 - 5 הקטעים מדבריהם של ניצול , ניצולים ומצילים מבקשים להעביר את התלמידים מהכללי אל הפרטי ולהפגיש אותם עם סיפורים אישיים ממקור ראשון . חשוב להפנות את תשומת לבם למסר שעולה מדברי הניצול פרימו לוי – הדבר שהיה חשוב לו ביותר היה ההתייחסות האנושית אליו , היחס החם , הגילוי שעדיין יש אנשים מוסריים בים השנאה סביב . גם מדברי המצילים עולה מסר ברור וחד - משמעי - כאשר בני אדם מצויים במצוקה יש להושיט להם יד עוזרת , ולא חשוב מה עלולות להיות התוצאות של המעשה . בכיתות מסוימות אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות ; חלק מהקבוצות יענו על שאלה , 5 והיתר יענו על שאלה . 6 אחר כך ייפגשו כולם בדיון בכיתה כדי לנסח את נקודות ההשקה שבין דברי הניצולים לדברי המצילים : אנושיות , חמלה , אומץ וחובה מוסרית . חסידי אומות העולם מאת חיים חפר הטקסט מורכב מאוד מבחינת התוכן , וברמה הרגשית הוא גדוש מילים וצירופים הקשורים בפחד , בסבל , בעינויים , במוות . יש קושי בהבנת מילים וצירופים לא מוכרים , כמו " תקוות המלשינים " , " תחת עולם של הכובשים " , " צלם אלוהים " , " עמודי הצדק והרחמים " וכיו " ב , ורגשית הוא עלול ליצור חרדה ולחץ אצל התלמידים . רצוי להקדים ולספר על הטקסט לפני שה תלמידים יפגשו את הטקסט , וכן לבודד כמה מהביטויים הקשים ולהסבירם לפני ההאזנה . את הטקסט המורכב כדאי לקרוא בפני התלמידים , תוך הקפדה על קרי אה מדויקת , מתונה ומאופקת , ולהימנע מדרמטיות ; הדרמה מצויה בתוך המילים , והפרזה בהבעת רגשות רק תגרע מכוחו של הטקסט . אפשר גם לפתוח בהאזנה לקריינות של הטקסט , ורק אחר כך לעבור לקריאה של המורה , תוך כדי עצירה וביאור בכל מקום שנדרש לעשות זאת . פעילות 13 נראה שחיים חפר כותב קודם כל בשם עצמו בתפקיד ניצול שואה אלמוני המשתאה נוכח האומץ שהפגינו חסידי אומות העולם ומנסה לשאול את עצמו באומץ אם היה יכול לעשות כמותם – " אני מ נסה לח שב , ו שומע , ו שואל : לו אני במ קומם מה הייתי עושה ?"; אבל חפר כותב גם בשם הניצולים ובשם הקורבנות שלא זכו , ויותר מזה - בשם העם היהודי כולו : " אנח נו , הי הודים , מר כינים את ראשינו ב תודה " . בעבודה עם ה תלמידים כדאי לעבור על מילות הגוף ועל הפעלים מתחילת הטקסט , ולגלות שכינוי הגוף " אני " והפעלים בזכר יחיד שולטים בטקסט עד שתי השורות האחרונות , שבהן הוא עובר לגוף ראשון רבים : ובפ ניהם ובפ ני ג בורתם , שהיא עדין לנו חידה / אנח נו , הי הודים , מר כינים את ראשינו ב תודה " . כלומר , המעבר הפתאומי מתמיהת היחיד להכרת הטובה של הכלל מדגיש את מחויבותו של עם שלם לחסידי אומות העולם .
|
|