|
|
صفحة: 140
פעילות 2 שלב זה של מפגש ראשוני עם שיר , ללא ציפייה לחוויה מסוימת , להבנה או לתובנה , הוא חשוב ביותר וחיוני בתהליך של " התחנכות לקריאת שירה " . חשוב לאפשר אותו לתלמידים , לעודד אותם להיות עם השיר בלי שיישאלו עליו שאלות , ולקבל כל תחושה כל גיטימית , כולל שעמום , אדישות או תסכול . אפשר להציע לתלמידים לעצור לרגע אחרי כל שיר שקראו , וכך לעודד אותם להרהר בו מעט ולא לרוץ במהירות משיר לשיר . על השירים השאלות על השירים הן , כאמור , גנריות ואפשר לעבוד בעזרתן על שירים שונים . עם זאת , להלן כמה הערות על השירים הספציפיים שבפרק , והצעות לפעילויות לכל אחד מהשירים . אפשר להיעזר בהן כדי לוודא הבנה , להפנות את תשומת לב התלמידים לנקודות שנראות מעניינות או חשובות , להשתמש בהן בעבודה עם מתקשים , וכו ' . על " תמונה " של דליה רביקוביץ " תמונה " , כשמו כן הוא – שיר המשרטט תמונה שהיא בו בזמן חיצונית ( מקום מסוים , נוף מסוים , שאולי מהדהד את נוף ילדותה של המשוררת בקיבוץ גבע ובחיפה ) ופנימית ( חוויות ילדות ) . שלוש השורות הראשונות הן תיאור טבע , כאילו עמד מישהו וסיפר מה רואות עיניו בתמונה התלויה על קיר . בשורה הרביעית נדמה שהוא עושה צעד לתוך התמונה , ואנו מוזמנים לראות בתוך הנוף את ה " ילדות " ובעצם את הילדות כולה . החוויה הבסיסית של הילדות הזו היא של בדידות ואחרות . נקודת המבט היא של מי שעומד מהצד ומתבונן על ה " יפים " , ה " מוצלחים " ומרגיש לא שייך . מול חברת הילדים נמצא העולם / הטבע – העננים , השמ ש , עונות השנה , שהם בני השיח , מושאי האהבה ( " אוהבת את העננים " ); הטבע שאינו רק " תמונה " – אלא הוא מקום מפלט וגם מקום שמעורר את הדמיון ( " והוגה בהם סיפורים " ) , מקום שבו מתכוננות הזהות הפרטית ותחושת העצמיות . לילדה / נערה יש " שהות רבה להרהר בצער " – וכאן מהדהדות גם ב דידותה ( שכן יש לה הרבה זמן לבד , ללא חברים או נפשות קרובות אחרות ) , וגם הייחוד והמסוימות של נפשה : נפש בעלת נטייה להתבוננות פנימית , להרהורים , ואולי אף למלנכוליה . כדאי לשים לב לאירוניה הדקה שבמשפט " הייתה לי שהות רבה להרהר בצער " : האפשרות להרהר בצער אינה אפשרות נחשקת אלא כורח הנסיבות . מעין " למרבה הצער , הייתה לי שהות רבה להרהר בצער .. " ואכן , מדובר בזמן רב – למעשה בשנה כולה - אבל הדבר הזה עצמו הפך למנוע של הרהורים , תשומת לב לפרטים ( העננים המשנים את צורתם , למשל ) , לחיבור של סיפורים – ולכתיבה . בנוף הזה ( החיצוני והפנימי ) נולדה המשוררת .
|
|