|
|
صفحة: 187
הפועל - בניינים , זמנים , גופים ( עמ ' 242 בספר לתלמיד ) ראו בתכנית הלימודים בחינוך הלשוני , עמ ' 71 הישג נדרש 8 ניתן לומר שהפועל לבנייניו הוא שלד הבניין של מערכת הצורות של העברית . בהמשך לעבודה על הפועל במילה טובה ה ' , אנו מפתחים כאן את מודעותם של התלמידים לשיטת הבניינים , למרכיבי ה פועל ולדרך מיזוגם בצורות הפועל : השורש , הבניין , הגוף , הזמן . פרק זה הוא באופיו דקדוקי . הוא עוסק במורפולוגיה של הפועל , מה שדורש עיון מדוקדק בצורות דקדוקיות והבנת חלקיהן . במקרה זה בדיקת הפעלים בהקשר של טקסטים אינה רלוונטית . יש בפרק חלק פונקציונלי – הטיית צורות פועל בבניינים שונים ובגופים שונים , פענוח צורות פועל לפי מרכיביהן והבחנה בין צורות פועל דומות ( ' נכ נס ' , ' נכנס ' ) , הפרדה בין מרכיב השורש לבין האותיות הנוספות – אותיות פונקציה הבונות את צורני הבניין והגוף . חלק ניכר מהלימוד בפרק זה הוא מטא - לשוני – רכישת ידע על אופי העברית ועל דרכי תצורה וגוני משמעות בתחום הפועל . מובן שהאספקט המטא - לשוני תומך בידע הפונקציונלי . בתרגול צורות הפועל לבנייניהן אנו עולים בפרק זה לרמת הפשטה גבוהה יותר מזו שבשלבי הלימוד הקודמים . התלמידים לומדים לפרק ולהרכיב צורות דקדוקיות לפי אופי מרכיביהן ולהבין את התפקיד הכפול של אותיות כגון א ' , ה ' , נ ' , מ ' , י ' , ת ' . לאותיות אלה שני תפקידים בעברית : הן יכולות לשמש כאותיות שורש ( ' הרס ' , ' ישב ' , ' נשם ' , ' מסר ' ) או כאותיות פונקציה – מוספיות ( אותיות נוספות לשורש ) שהן חלק מהצורנים הדקדוקיים של הבניין , הזמן או הגוף ( ' הלביש ' , ' ידברו ' , ' נבדוק ' , ' מ רגישים ' ) . תרגילים של מציאת המשותף בשורת פעלים יכולים להתבצע בהדרגה : תחילה לבקש תכונה משותפת אחת של פעלים שונים , כגון פעלים בזמן עבר , או פעלים בגוף נוכח , או פעלים השייכים לבניין אחד , ובשלב הבא ניתן לבקש להבחין בשתי תכונות משותפות לשורת פעלים ( וראו תרגיל 3 לעיל , בסעיף הבחנה בין מוספיות הבניינים , הזמנים והגופים ) . לצורך זה נדרשת רמת הפשטה טובה . ראוי להפנות את תשומת לב התלמידים למוספית זמן הווה ( צורות הבינוני ) המשותפת לרוב הבניינים – המוספית מ ' : ' מדלגת ' , ' מדריכים ' , ' מרגש ' , ' מסובך ' , ' מ תפרק ' . שני הבניינים היחידים שצורות ההווה שלהם אינן פותחות במוספית מ ' הם בניין פעל ( זה הבניין הבסיסי ללא מוספית בניין , כך שאין מוספית גם בצורות ההווה שלו – זה בניין " קל " מתוספות , מה שמסביר את שמו – בניין קל ) ובניין נפעל . צורות ההווה של נפעל פותחת ב – נ ' , כמו צורת העבר , מה שנראה כתוצר של אנלוגיה לצורת עבר , למעשה חריגה מהשיטה . אין פלא שילדים קטנים שוגים לא מעט בשימושי בניין נפעל , ובשלב הראשון של רכישת הלשון הם יוצרים צורות הווה של נפעל דווקא ב – מ' תחילית , כגון ' מזהר ' , ' מכנ סת ' . בפרק זה אנו עוסקים גם בצורות התפעל ש – פ ' הפועל שלהן היא אחד מהעיצורים השורקים : שין ימנית ושמאלית , ס ' , צ ' , ז ' . בשורשים מסוג זה ת ' ההתפעל מחליפה את מקומה ומופיעה אחרי פ ' הפועל ( ' הס תער ' ) . היא אף משנה את אופיה במקרה של צ ' או ז ' כעיצור הראשון של השורש : ' הצטדק ' , ' הזדרז ' . כיוון שבעברית החדשה אין הבדל בין היגוי ט ' ל - ת ' , רווחות שגיאות
|
|