|
|
صفحة: 196
יש מורה ויש גם סמרטפון | שׂ יחה מיטל : פגשתי אתמול את בן דוד שלי . הוא לומד בבית ספר בחיפה . בבית הספר הזה אמיר: כל תלמיד צריך להגיע לשיעורים עם הסמרטפון שלו . מיטל: באמת ?! אני לא מאמין ! למה ? המנהל של בית הספר חושב שבית הספר צריך ללכת עם הזמן . הוא חושב אמיר: שהתלמידים לומדים טוב יותר אם הם משתמשים בסמרטפון בשיעורים . מיטל: מה הם עושים עם הסמרטפון בשיעורים ? התלמידים עובדים בקבוצות . הם מחפשים יחד מאמרים או תמונות באינטרנט . הם גם שולחים שאלות לתלמידים מקבוצות אחרות , וכך הם יכולים לדעת מה הם יודעים או חושבים על הנושא של השיעור . הם גם משתמשים באפליקציות אמיר: למשחקים על הנושאים של השיעור . מיטל: ומה המורה עושה ? הוא עובר בין התלמידים . הוא יושב כל פעם עם קבוצה אחרת של תלמידים כשהאחרים לומדים לבד בסמרטפון . הוא גם שולח להם בשיעור מאמרים , שירים אמיר: או סרטים , תמונות ושאלות . הכיתה היא כמו קבוצה ברשת . וואו ! זה באמת משהו ! אבל מה המורה עושה אם התלמידים שולחים הודעות מיטל: לחברים באמצע השיעור ? אני חושבת שהתלמידים צריכים לעשות כל כך הרבה דברים בשיעור , שאין להם אמיר: זמן לחשוב על דברים אחרים . אבל תשמע משהו מעניין ... מיטל: נ וּ , מה ? דווקא בהפסקות אסור להם לפתוח את הסמרטפונים . כל אחד צריך לשים את אמיר: הסמרטפון שלו בתיק ולצאת להפסקה , לשחק ולדבר עם חברים . זה ממש עולם הפוך . אבל זה ממש נכון . תראי מה קורה בהפסקות שלנו . כל אחד יושב עם הסמרטפון שלו . אנחנו כבר לא זוכרים איך מדברים עם חברים . בואי , המורה קורא לנו לחזור לכיתה .
|
|