דוכיפת

صفحة: 130

דוכיפת הדוכיפת יציבה בארץ ונפוצה בּ מרכז הארץ ובצפונה . באזורים אחרים הדוכיפת חולפת . גופה וראשה בצבע חום - ורדרד , ואילו הכנפיים והזנב מפ וּ ס פּ סים בשחור ולבן . לאורך ראשה ציצית של נוצות ארוכות , שצבען חום - ורוד וקצותיהן בצבע שחור . הדוכיפת פורשת את הציצית כשהיא מתרגשת , כשהיא סקרנית , או כשהיא חושדת . כשהדוכיפת עושה זאת , הציצית שלה נראית כמו כתר . הדוכיפת מרבה ללכת על הקרקע . היא מנענעת את הראש קדימה ואחורה בעת הליכה , ומע וֹ פה מזכיר את מעוף הפרפר . בשונה מציפורים רבות , הזכר והנקבה דומים מאוד במראם . הדוכיפת נראית ביחיד וּ ת או בזוג . הדוכיפת בונה את הקן שלה בגזעי עץ חלולים , בסדקים בקירות , בעליות גג ובין רעפים . הקן הוא ערמה של גבעולים , עשבים , קש ונוצות שבני הזוג אוספים . היא ניזונה מפרפרי לילה , מע שׁ , מזחלים ומזוחלים קטנים . היא מחטטת באדמה בעזרת מקורה הארוך והמכופף כדי לחפש את מזונה . הדוכיפת מטילה 6 - 5 ביצים ורק הנקבה דוגרת עליהן . באותה עת הזכר דואג למזונה . כאשר הביצים בוקעות שני ההורים מאכילים את הגוזלים . הדוכיפת מפרישה חומר מצחין כדי להתגונן מפני חתולים ושאר אויבים . כשהכתר של הדוכיפת נסגר , נדמה כאילו יש לה שני מק וֹ רים – אחד מלפנים ואחד מאחור , ומכאן שמה : " דו - כיפת " , שפירושו בארמית הוא שני מקורים . הדוכיפת מוזכרת במקרא ( ויקרא יא , יט ) , בתלמוד ובאגדות חז " ל . באגדות היא מוצגת כסמל לחוכמה . . 4 א . סרטטו במחברת טבלה . את הכותרות שלה העתיקו מהטבלה בעמ׳ . 128 בעמודה הימנית שכותרתה ציפור כתבו : נשר . המשפטים שלפניכם נכתבו על פי הטקסט שקראתם . בחרו את המשפטים המתאימים לטבלה , לדעתכם , ושבצו את המידע במקום המתאים ובניסוח מתאים . הנשרים ניזונים מפגרים של בעלי חיים . בעבר היה הנשר המקראי נפוץ בגליל , בגולן , במדבר יהודה ובנגב . היום אוכלוסיית הנשרים נמצאת בסכנת הכחדה בגלל הרעלות . אורכו כמטר אחד ומוטת הכנפיים שלו מגיעה עד 2 . 80 מטרים . ההורים מביאים לגוזל שברי עצמות כדי לספק לו סידן לבניית העצמות . הנשר מסמל עוצמה ומלכותיות . ב . הוסיפו לעמודה הימנית את הדוכיפת . הוסיפו מידע לטבלה על פי הטקסט שקראתם . ג . לא מעט מידע על הנשר ועל הדוכיפת לא נכנס לטבלה . האם יש עוד מידע שתרצו להוסיף לטבלה ? האם יש לכם רעיון לעמודה נוספת ( תבחין נוסף ) בטבלה ?

السابق  |  التالي