|
|
صفحة: 187
מגילת אסתר , פרק ד . 1 קראו את פרק ד . נסו לזהות מי מדבר עם מי ועל מה ; גם אם לא תבינו הכול , זה יקל עליכם להתמצא בפרק . היעזרו בפירושי המילים . תוכלו להיעזר גם בשאלה 2 שבהמשך . א ומרדכי ידע את - כל - אשר נעשה ויקרע מרדכי את - בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה . ב ויבוא עד לפני שער - המלך כי אין לבוא אל - שער המלך בלבוש שק . ג ובכל -מדינה ומדינה מקום אשר דבר - המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים . ד ותבואינה ) ותבואנה ( נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את - מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל . ה ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על - מרדכי לדעת מה - זה ועל - מה - זה . ו ויצא התך אל - מרדכי אל - רחוב העיר אשר לפני שער - המלך . ז ויגד - לו מרדכי את כל - אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על - גנזי המלך ביהודיים ) ביהודים ( לאבדם . ח ואת - פתשגן כתב - הדת אשר - נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את - אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל -המלך להתחנן - לו ולבקש מלפניו על - עמה . ט ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי . י ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל - מרדכי . יא כל-עבדי המלך ועם - מדינות המלך ידעים אשר כל - איש ואשה אשר יבוא - אל - המלך אל - החצר הפנימית אשר לא - יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט - לו המלך את - שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל - המלך זה שלושים יום . יב ויגידו למרדכי את דברי אסתר . יג ויאמר מרדכי להשיב אל - אסתר אל - תדמי בנפשך להמלט בית - המלך מכל - היהודים . יד כי אם - החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית -אביך תאבדו ומי יודע אם - לעת כזאת הגעת למלכות . טו ותאמר אסתר להשיב אל - מרדכי . טז לך כנוס את - כל - היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל - תאכלו ואל - תשתו שלשת ימים לילה ויום גם -אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל - המלך אשר לא - כדת וכאשר אבדתי אבדתי . יז ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר - צותה עליו אסתר . ו יּ ל בּשׁ שׂ ק ואפר – מנהג אבלות דּ בר ה מּ ל ךְ ודת וֹ – החוק של המלך מס פּ ד – דברים שאומרים ״לזכר המת״ סריסיה – המשרתים שלה ו תּ תחלחל – הזדעזעה פּ ת שׁ גן כּ תב ה דּ ת – צו המלך להשמדת היהודים שׁוּשׁ ן – עיר הבירה של פרס להרא וֹ ת את אס תּ ר - להראות לאסתר ו תּ צ וּ ה וּ אל מר דּ כי – מסרה לו מסר למרדכי ועם מדינ וֹ ת ה מּ ל ךְ - בני העמים והמדינות שבשליטת המלך א שׁ ר לֹ א י קּ רא - מבלי שיקראו לו לבד מא שׁ ר – חוץ ממקרים שבהם ... וחיה – ונשאר בחיים ל ךְ כּ נ וֹ ס – לך ואס וֹ ף
|
|