|
|
صفحة: 173
בגב ולראות איך החיוך שלו לא משתנה חצי . " אני אוהב אותך , פסחזון " , אני אומר לו אחרי זה , " פייר , אני אוהב אותך יותר מאבא ואמא . ואני גם יאהב אותך תמיד , לא חשוב מה , אפילו אם תפרוץ לקיוסקים . אבל דיר בּ לאק אם אתה קופץ מהשולחן ! " אתמול אבא בא , הרים את פסחזון מהשולחן והתחיל לנער אותו הפוך בּ פרא וּ ת . " תיזהר , אבא " , אמרתי לו , " אתה עושה לפסחזון כאב בטן " . אבל אבא המשיך . " הוא לא עושה רעש , אתה יודע מה זה אומר יואבי ? שמחר תקבל בארט סימפסון על סקייטבורד " . " יופי , אבא " , אמרתי , " בארט סימפסון על סקייטבורד , יופי . רק תפסיק לנער את פסחזון , זה עושה לו להרגיש רע״ . אבא החזיר את פסחזון למקום והלך לקרוא לאמא . הוא חזר אחרי דקה כשביד אחת הוא גורר את אמא וביד השנייה הוא מחזיק פטיש . " את רואה שצדקתי " , הוא אמר לאמא , " ככה הוא יידע להעריך דברים , נכון יואבי ? " " בטח שאני יודע " , אמרתי , " בטח , אבל למה פטיש ? " " זה בשבילך " , אמר אבא ושם לי את הפטיש ביד . " רק תיזהר " . " בטח שאני אזהר " , אמרתי , ובאמת נזהרתי אבל אחרי כמה דקות לאבא נמאס והוא אמר " נו , תשבור כבר את החזיר " . " מה ? " שאלתי , " את פסחזון ? " " כן , כן את פסחזון " , אמר אבא . " נו , תשבור אותו . מגיע לך הבארט סימפסון , עבדת מספיק קשה בשבילו " . פסחזון חייך אלי חיוך עצוב של חזיר מחרסינה שמבין שזה הסוף שלו . שימות הבארט סימפסון , שאני אתן עם הפטיש בראש לחבר ? " לא רוצה סימפסון " . החזרתי לאבא את הפטיש : " מספיק לי פסחזון " . " אתה לא מבין " , אמר אבא , " זה באמת בסדר , זה חינוכי , בוא אני אשבור אותו בשבילך " . אבא כבר הרים את הפטיש , ואני הסתכלתי על העיניים השבורות של אמא ועל החיוך העייף של פסחזון וידעתי שהכול עלי , אם אני לא אעשה כלום הוא מת . " אבא " , תפסתי לו ברגל , " מה יואבי ? " אמר אבא , כשהיד עם הפטיש עוד באוויר . " אני רוצה עוד שקל , בבקשה " , התחננתי . " תן לי עוד שקל לדחוף לו , מחר , אחרי השוקו . ואז לשבור , מחר , אני מבטיח " . " עוד שקל ? חייך אבא ושם את הפטיש על השולחן , " את רואה ? פיתחתי אצל הילד מ וּ דע וּ ת " . " כן , מודעות " , אמרתי , " מחר " . היו לי כבר דמעות בגרון . אחרי שהם יצאו מהחדר חיבקתי את פסחזון חזק חזק ונתתי לדמעות לבכות . פסחזון לא אמר כלום , רק רעד לי בשקט בידיים , " אל תדאג " , לחשתי לו באוזן , " אני אציל אותך " . בלילה חיכיתי שאבא יגמור לראות טלוויזיה בסלון ויילך לישון . ואז קמתי בשקט בשקט והתגנבתי ביחד עם פסחזון מהמרפסת . הלכנו המון זמן ביחד בחושך עד שהגענו לשדה עם קוצים . " חזירים מתים על שדות , " אמרתי לפסחזון כששמתי אותו על הרצפה על השדה , " במיוחד על שדות עם קוצים . יהיה לך טוב כאן " . חיכיתי לתשובה אבל פסחזון לא אמר כלום , וּ כשנגעתי לו באף בתור שלום רק תקע בי מבט עצוב . הוא ידע שלא יראה אותי לעולם . כריכת הספר , אייר דוד פולונסקי
|

|