صفحة: 167

" בבקשה , אבא , אל תיגש לשם " , אמרתי , " פשוט תיתן לי חמישים סנט להשלים את הקנס . אני לא רוצה שתיגש לשם ! אני לא רוצה שום עניינים אצל פרופסור הרברט ! " " מתבייש באבא שלך , מה ? " אמר אבא , " אחרי כל השנים שעבדתי לשלוח אותך לבית הספר כדי שתוכל להתפרנס יותר טוב ממני ? " מה לעשות ? אולי כדאי לעזוב את בית הספר ואת הבית לתמיד . אינני יכול לחזור עכשיו לבית הספר . אבא ייקח את האקדח שלו ואולי הוא יירה בפרופסור הרברט . אבא לא מבין שבית הספר היום זה לא מה שהיה בזמנים שהוא היה ילד . אין ברירה . צריך להישאר ולגמור את עבודות הבית וללכת עם אבא לבית הספר מחר בבוקר . אחרי שסיימתי את חובותיי נכנסתי הביתה . שמעתי את אבא מספר לאמא איך נשארתי בבית הספר אחרי הלימודים . " הבן שלי מוצלח בדיוק כמו כולם , לא ? לא יזיק למורה ההוא כדור בבטן על בטוח . מחר , כמו שזורחת השמש , אני הולך להסדיר את העניין " . אכלתי ארוחת ערב , עליתי לחדרי להכין שיעורים . ניסיתי לשכוח מכל העניין . למדתי גיאומטריה , אחר כך למדתי ביולוגיה . בקושי למדתי , כל הזמן חשבתי על אבא : הוא יבוא איתי לבית הספר מחר בבוקר , הוא ייקח את האקדח אתו ! מה יחשוב עלי פרופסור הרברט ? אחרי שאבא ילך , אני אסביר לו שלא יכולתי לעשות כלום . אבל אבא עוד מסוגל לירות בו . אולי הוא יירגע במשך הלילה ולא יבוא אתי מחר . אבא לא שכח בבוקר המחרת . " טוב , דייב " , אמר אבא , " צריך לקום לבית הספר . אני בא איתך הבוקר לבדוק מה זאת אומרת ללמוד חרקים , ללמוד צפרדעים , ללמוד לטאות ונחשים ולשבור עצי דובדבן ! " ידעתי שאבא לא ירגיש בנוח בבית הספר התיכון . לבוש היה סרבל , מגפיים גדולים , חולצה כחולה ומעיל פרוות כבשים , ולראשו כובע שחור ישן . הוא תקע את האקדח בחגור . פנינו וצעדנו לבית הספר שמאחורי הגבעה . הייתה שעת בוקר מוקדמת כשהגענו לבניין בית הספר התיכון המחוזי . פרופסור הרברט זה עתה נכנס בפתח . אבא ניגש אליו בלא שׁ הי וֹ ת . " אתה המורה כאן , נכון ? " " כן " , אמר פרופסור הרברט , " ואתה אביו של דייב ? " " כן " , אמר אבא , חלץ את אקדחו והניח אותו על הכיסא במשרדו של פרופסור הרברט . עיני פרופסור הרברט התרחבו מאחורי משקפיו שחורי המסגרת למראה אקדחו של אבא . סומק עלה בלחייו החיוורות . " רק כמה דברים על בית הספר הזה שהייתי רוצה לדעת " , אמר אבא , " אני מנסה לעשות מדייב בחור משכיל . הוא היחיד מאחד עשר הילדים שלי ששלחתי לבית הספר . והנה הוא מגיע הביתה מאוחר ומשאיר לי את כל העבודה ! אתמול הוא היה צריך להישאר שעתיים אחרי הלימודים ולעבוד בשביל עץ הדובדבן הזה שהוא שבר ! זה בסדר לדעתך ? " " וב - ב - כן " , אמר פרופסור הרברט , " אני משער שכן " . הוא הציץ באקדחו של אבא . " אז אני אומר לך " , אמר אבא , " שזה לא בית ספר תיכון , זה בית ספר מחורבן לחרקים . בית ספר של לטאות , של נחשים ! זה אפילו לא בית ספר " . " למה הבאת את האקדח ? " שאל פרופסור הרברט את אבא . אבא נטל והרים את האקדח . " אתה רואה את החור הקטן הזה ? " אמר אבא . " יכול לצאת ממנו כדור שהורג עשירים בדיוק כמו עניים . אבל אחרי שראיתי אותך כבר ברור לי שאני

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار