|
|
صفحة: 161
ר וֹ ליהלאלה הביט באמו . הבעת פניה הבהירה לו שהיא מתנגדת להחלטתו של אביו , אבל מצייתת לו . " החברים שלי לא לומדים בבית הספר , למה דווקא אני ? " רצה לשאול את אביו , " ומי ירעה את העדר ? ומה עושים שם בכלל ? ובשביל מה זה טוב ? " המון שאלות התרוצצו בראשו , אבל הוא לא העז להשמיע אותן . הוא ידע שאביו יראה בהן שאלות מחוצפות . ר וֹ ליהלאלה שתק , השפיל את מבטו וקיבל בעצב את גזר הדין . [ ... [ למחרת בבוקר הוציאה אמו את העדר למרעה , ואביו ליווה אותו לבית הספר . " ר וֹ ליהלאלה , לעולם אל תשכח שאתה בן למשפחת מדיבה ! לעולם אל תשכח שאתה שייך למשפחת המלוכה של עם הטמבו ! לעולם אל תשכח שאתה שייך לשבט הק ' וזה , השבט של הלוחמים האמיצים ביותר באפריקה ! " " לא אשכח , " הבטיח ר וֹ ליהלאלה לאביו , אף שלא הבין מדוע הוא מבקש ממנו לזכור את מה שלעולם לא ישכח . " בבית הספר הם ילמדו אותך לדבר , לכתוב ולקרוא באנגלית . בבית הספר הם ילמדו אותך סיפורים על גיבורים לבנים ולא על הלוחמים שלנו . בבית הספר הם ינסו לעשות אותך אנגלי יותר ואפריקני פחות . אבל אתה תזכור תמיד מי אתה " , אמר אביו , וטפח על שכמו . " אז למה אתה שולח אותי לשם ? " רצה לשאול , אבל שתק . " אני שולח אותך לבית הספר כי אני מאמין שיום אחד אתה תנהיג את העם שלך , וכדי להסתדר עם הלבנים האנגלים ועם הלבנים ה בּוּ רים ( לבנים ממוצא הולנדי ) צריך לדעת לקרוא , לכתוב ולדבר בשפה שלהם " , אמר אביו , כמו ענה על השאלות שר וֹ ליהלאלה לא העז לשאול , " אתה מבין ? " סיים אביו את דבריו ושב על עקביו . " מבין " , ענה ר וֹ ליהלאלה והמשיך בדרכו לבית הספר . כשהגיע לבניין האבן נכנס לחדר גדול . על הרצפה הייתה פרושה מחצלת גדולה , וילדים , מבוגרים , ואפילו איש זקן אחד ישבו עליה . מולם עמדה מורה , שהייתה אף היא בת לעם הטמבו . " מה שמך ? " שאלה אותו המורה . " ר וֹ ליהלאלה " , ענה לה . " איזה מין שם זה , ר וֹ ליהלאלה ? " שאלה המורה בלעג . " אתה יודע שפירוש השם שלך הוא ' עושה צרות ' ? " " כן , אני יודע , " לחש ר וֹ ליהלאלה . " מהיום נקרא לך נלס וֹ ן ! " פּ סקה המורה , " בבית הספר שלנו לא קוראים לתלמידים בשמות אפריקניים , כי אנגלים וּ ב וּ רים אינם יכולים לבטא את השמות האלה . את בית הספר הקימו אנגלים , ולכן התלמידים מקבלים שמות אנגליים . אתה יודע מי היה נלסון ? " שאלה בהתנשאות . " לא , אינני יודע מי היה נלסון " , לחש ר וֹ ליהלאלה וה בּ יט לעבר הדלת , מתכנן להימלט מן המקום הנורא הזה .
|
|