صفحة: 73

הווזיר יצא לחצר וקרא לזכריה היהודי לארמון המלך , והמלך ביקש מיועצו שישב ויקשיב לשאלות . המלך חזר על שלוש השאלות ואמר שהוא מקציב לזכריה שלושה ימים . אם לא ייתן תשובה שתניח את הדעת , ול וּ על אחת מהן , ייחרץ גורלו . חזר זכריה הביתה אבל וחפוי ראש . סגר את עצמו באחד החדרים ולא יצא משם . נטרדה אשתו מאוד מהתנהגותו זו ורצה להביא את חנה , הבת החכמה והאהובה ביותר , אל בעלה . חנה הגיעה והתחילה לבקש שאבא יפתח לה את הדלת , כי היא רוצה לשוחח אתו . זכריה ניאות לבקשתה , וכאשר נודעה לחנה סיבת הסתגרותו בחדר , ללא אוכל וללא שתייה , התחילה לצחוק צחוק גדול . מה הצחוק עלייך ? שאל זכריה את חנה בתו . וכי לא עבר כבר יום ואני טרם פתרתי אפילו שאלה אחת ? אגיד לך אבא את התשובות , ותצחק גם אתה . תחילה בוא לאכול ולשתות . אחר כך אגיד לך את התשובות , ותוכל לענות אף לפני המועד שהמלך קבע וֹ . זכריה אכל ושתה כּ דבעי , והבת ענתה על שלוש השאלות שנשאל אביה : א . מהירה מציפור היא העין ; ב . שמנה משמן היא האדמה ; ג . מתוקה מדבש היא נשמתו של האדם . זכריה בא לארמון המלך והודיע שהוא מוכן להשיב על שאלות המלך . איך הגעת לפני הזמן לתשובות הנכונות ? תמה המלך כאשר שמע מפי זכריה את התשובות שמצאו חן אפילו בעיני שונאיו הגדולים של זכריה . אין זה אלא שמישהו לחש באוזניך את התשובות . אם לא תאמר לי מיד מי לחש לך את התשובות , אצווה לתל וֹ תך בּ ראש חוצות . נבהל זכריה מאוד וסיפר למלך : בתי היחידה , חנה , היא שלימדה אותי את התשובות . אני רואה שיש לך בת חכמה . אם יופייה כחוכמתה , יהיה טוב . עכשיו חזור הביתה , והבא את בתך לארמוני , כשהיא שׂ בעה ואינה שבעה , לבושה ואינה לבושה , רכובה ואינה רכובה . שוב חזר זכריה לביתו אבל וחפוי ראש . חנה בתו , שחיכתה באי - סבלנות לשובו של אביה , הכירה מיד בעצבותו , וחשבה כי אחת התשובות , ואולי כולן , לא מצאו חן בעיני המלך . היא שאלה על כך את אביה . לאו דווקא , ענה זכריה , התשובות מצאו חן בעיני המלך ושריו , אלא יצאתי מצרה אחת ונפלתי בצרה אחרת גדולה יותר . וזכריה סיפר לבתו על רצון המלך . אל דאגה , בעזרת השם נתגבר על הכול . במשך שלושה ימים לא אכלה חנה דבר , אבל לפני לכתה לארמון המלך פיצחה זרעונים ואכלה אותם . אחר כך לבשה שמלת משי דק שדרכה ראו את גופה , עלתה על גבו של כבש , ועליו רכבה לארמון כשרגליה נסחבות על הארץ . המלך ישב על מרפסת ארמונו , ראה את הרוכבת והבין מיד שזאת בתו של זכריה . ציווה למשרתיו להביא אותה לפניו ושאל אותה : האם אכלת ושבעת ? חנה סיפרה למלך מה שעשתה , והמלך אמר : בחוכמה עשית , ואין לי צורך לשאול עוד . אני רואה שאת אישה חכמה וראויה להיות מלכה , בתנאי שלא תתערבי בענייני המלוכה והמדינה . המסכימה את לתנאי זה ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار