|
|
صفحة: 277
לעולם יהא אדם ענוותן כהלל הלל ושמאי חיו בסוף תקופת בית המקדש השני , לפני כאלפיים שנה . הלל היה נשיא הסנהדרין , ושמאי היה אב בית הדין . תלמידיהם של הלל ושמאי נחלקו לשני מחנות – בית הלל ובית שמאי , והמחנות שלהם היו יד וּ עים במחלוקות ביניהם , כלומר באי הסכמה לגבי הלכ וֹ ת ומנהגים בנושאים שונים . למרות חוסר ההסכמה נשמרו היחסים הטובים בין בית הלל לבית שמאי , והמחלוקת ביניהם שימשה דוגמה למחלוקת ראויה , כלומר למחלוקת שבה אפשר להתנגד לעמדתו של האחר , אך גם לחיות עמו בשלום . כפי שנאמר במשנה : " כל מחלוקת שהיא לשם ש ׁ מים , סופה להתקיים , ושאינה לשם שמים , אין סופה להתקיים . איזו היא מחלוקת שהיא לשם ש ׁ מים , זו מחלוקת הלל ושמאי " ( אבות ה , יז ) . במדרש שלפניכם מגיעים להלל ולשמאי שני נוכרים ( גויים ) . הנוכרים מבקשים להתגייר כדי ללמוד תורה , אך מציבים לחכמים תנאים מסוימים . . 7 קראו את חלקו הראשון של המדרש . שימו לב : במדרש לא מצוינים שמות הדוברים . ודאו שברור לכם מי אומר מה למי . לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי . [ ... ] תנו רבנן : מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי . אמר לו : כמה תורות יש לכם ? אמר לו : שתים : תורה שבכתב ותורה שבעל פה . אמר לו : שבכתב אני מאמינך , ושבעל פה איני מאמינך . גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב ! גער בו והוציאו בנזיפה . בא לפני הלל - גייריה . יומא קמא אמר ליה ( הלל ) : אלף , בית , גימל , דלת . למחר אפיך ליה , אמר ליה ( הנוכרי ) : והא אתמול לא אמרת לי הכי ! אמר ליה ( הלל ) : לאו עלי דידי קא סמכת ? דעל פה נמי סמוך עלי . ( תלמוד בבלי , שבת לא , ע״א ) גּיּ ירי הּ - גּ יר וֹ י וֹ מא ק מּ א אמר לי הּ - בּיּוֹ ם הרא שׁוֹ ן אמר ל וֹ למחר א פּ י ךְ לי הּ - למחרת הפ ךְ ל וֹ והא - והרי הכי ! - כך ! לאו עלי דּ ידי קא סמכ תּ ? דּ על פּ ה נמי סמ וֹךְ עלי - לֹ א עלי א תּ ה ס וֹ מ ךְ ? אף בּתּוֹ רה ש ׁבּ על - פּ ה עלי סמ ֹךְ! . 6 לפיוט מבנה חריזה מיוחד האופייני לפיוטים : בכל בית שלוש מילים מתחרזות , ומילה רביעית המתחרזת עם הבתים האחרים . א . תנו דוגמה מאחד הבתים לשלוש המילים המתחרזות . ב . כתבו את המילים המתחרזות בין כל הבתים .
|
|