עץ הדובדבן השבור

صفحة: 191

אבא לא שכח בבוקר המחרת . " טוב , דייב " , אמר אבא , " צריך לקום לבית הספר . אני בא איתך הבוקר לבדוק מה זאת אומרת ללמוד חרקים , ללמוד צפרדעים , ללמוד לטאות ונחשים ולשבור עצי דובדבן ! " ידעתי שאבא לא ירגיש בנוח בבית הספר התיכון . לבוש היה סרבל , מגפיים גדולים , חולצה כחולה ומעיל פרוות כבשים , ולראשו כובע שחור ישן . הוא תקע את האקדח בחגור . פנינו וצעדנו לבית הספר שמאחורי הגבעה . הייתה שעת בוקר מוקדמת כשהגענו לבניין בית הספר התיכון המחוזי . פרופסור הרברט זה עתה נכנס בפתח . אבא ניגש אליו בלא שׁ הי וֹ ת . " אתה המורה כאן , נכון ? " " כן " , אמר פרופסור הרברט , " ואתה אביו של דייב ? " " כן " , אמר אבא , חלץ את אקדחו והניח אותו על הכיסא במשרדו של פרופסור הרברט . עיני פרופסור הרברט התרחבו מאחורי משקפיו שחורי המסגרת למראה אקדחו של אבא . סומק עלה בלחייו החיוורות . " רק כמה דברים על בית הספר הזה שהייתי רוצה לדעת " , אמר אבא , " אני מנסה לעשות מדייב בחור משכיל . הוא היחיד מאחד עשר הילדים שלי ששלחתי לבית הספר . והנה הוא מגיע הביתה מאוחר ומשאיר לי את כל העבודה ! אתמול הוא היה צריך להישאר שעתיים אחרי הלימודים ולעבוד בשביל עץ הדובדבן הזה שהוא שבר ! זה בסדר לדעתך ? " " וב - ב - כן " , אמר פרופסור הרברט , " אני משער שכן " . הוא הציץ באקדחו של אבא . " אז אני אומר לך " , אמר אבא , " שזה לא בית ספר תיכון , זה בית ספר מחורבן לחרקים . בית ספר של לטאות , של נחשים ! זה אפילו לא בית ספר " . " למה הבאת את האקדח ? " שאל פרופסור הרברט את אבא . אליזבט ג׳אנוס , פריחת עצי הדובדבן , 2011

السابق  |  التالي