صفحة: 189

עץ הדובדבן השבור ֶ ג ' סי סטי וּ ארט , תרגמה ליאורה הרציג " לא אכפת לי להישאר אחרי הלימודים " , אמרתי לפרופסור הר בּ רט , " אבל אני מעדיף שתלקה אותי עכשיו ותיתן לי ללכת הביתה מוקדם . אבא ילקה אותי בין כך ובין כך אם אגיע באיחור של שעתיים " . " אתה כבר גדול מדי לזה " , אמר פרופסור הרברט , " ואני חייב להעניש אותך מפני שטיפסת על עץ הדובדבן ההוא . אתם , בנים , ידעתם שזה אסור ! חמשת האחרים שילמו דולר כל אחד . אתה היחיד שלא שילם בעד הנזק . אינך יכול ללוות דולר אחד ? " " אני לא יכול " , אמרתי . " אני אצטרך ל שׂ את בעונש " . פרופסור הרברט עמד והביט בי . הוא היה איש מגודל . הוא לבש חליפה אפורה . החליפה הלמה את שערו האפור . " אתה לא מכיר את אבא שלי " , אמרתי לפרופסור הרברט . " אפשר להגיד עליו שהוא קצת מיושן . הוא מחייב אותנו לשמוע בקולו עד גיל עשרים ואחת . הוא מאמין ש ' חו שׂךְ שׁ בט וֹ שונא בּ נ וֹ ' . אין שום סיכוי שהוא יגלה הבנה בקשר לעץ הדובדבן . אני הראשון במשפחה שהולך לבית ספר תיכון " . " תצטרך לשאת בעונש " , אמר פרופסור הרברט . " היום תישאר שעתיים אחרי הלימודים ומחר שעתיים . אשלם לך עשרים וחמישה סנט לשעה . זה סכום הגון לתלמיד בגילך . תוכל לשטוף את הרצפה , לנגב את הלוח ולנקות את החלונות . אני אשלם את הדולר במקומך " . בזמן שטיפת הרצפה חשבתי לי : " מה יעשה לי אבא ? איזה שקר אספר לו כשאשוב הביתה ? למה בכלל טיפסנו על עץ הדובדבן ושברנו אותו ? שישה חבר ' ה על עץ דובדבן קטן רודפים אחרי לטאה קטנה . למה העץ נשבר והתמוטט יחד אתנו ? למה איף קרבטרי בדיוק חרש שם בסביבה ותפס אותנו על עץ הדובדבן שלו ? למה קנס אותנו בשישה דולר ? " בשש בערב יצאתי מבית הספר . לפני היה מרחק הליכה של עשרה קילומטרים . אגיע הביתה אחרי שבע ועוד ממתינה לי המון עבודה . לחלוב שבע פרות , להאכיל תשעה -עשר בני בּ קר , לקצוץ עצי הסקה ולשאוב מים . עד שאגיע כבר יעשה אבא את העבודה בעצמו . הוא יתפוצץ מכעס וישאל את עצמו מה מעכב אותי ! נחפזתי הביתה בדרך קיצור . את ספרי הלימוד שׁ מטתי מעלי בחצר , ואפילו לא החלפתי בגדים , אלא רצתי מיד אל המת בּ ן . ראיתי שאבא עושה את העבודה במקומי . אמרתי : " תשאיר לי את העבודה , אבא . אני אעשה את זה . קצת איחרתי " . " רואים " , אמר אבא ועיניו יורות ברקים . " מה עיכב אותך , לכל הרוחות ? למה לא הגעת הנה לעזור לי ? רוצים לעשות בן אדם מילד אחד במשפחה ותראו מה יוצא ! " לא אמרתי כלום . לא רציתי לספר לו מדוע איחרתי הביתה . הוא הביט בי . אחר כך אמר : " למה איחרת ? תגיד , או שאני מצליף בך על המקום " . אמרתי : " הייתי חייב להישאר אחרי הלימודים " .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار