|
|
صفحة: 106
צירופי סמיכות בפסוקים ידועים מהתנ "ך . 8 לפניכם פסוקים או חלקי פסוקים ידועים מהתנ " ך , שיש בהם צירופי סמיכות שהפכו לצירופים מקובלים . השלימו את המשפטים בעזרת מאגר צירופי הסמיכות : א . ״א שׁ רי האי שׁ א שׁ ר לֹ א הל ךְ בּ ... ״ ( תהילים א , א ) ב . ״וא ֹ מר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ ... ודב שׁ . ״ ( שמות ג , יז ) ג . ״ בּ ... תּ אכל לחם . ״ ( בראשית ג , יט ) ד . ״ויעק ֹ ב נתן לעשו לחם ו ... ״ ( בראשית כה , כד ) ה . ״והיה בּ ... נכ וֹ ן יהיה הר בּ ית ה ' בּ רא שׁ ההרים . ״ ( ישעיהו ב , ב ) ו . ״א תּ ה ה צּ ב תּ כּ ל ... ״ ( תהילים עד , יז ) ז . ״ כּ י בר ךְ אברכ ךָ והר בּ ה אר בּ ה את זרע ךָ כּ ... וכח וֹ ל אש ׁ ר על ... ״ ( בראשית כב , יז ) מאגר צירופי סמיכות : זעת א פּ י ךָ זבת חלב נזיד עד שׁ ים כּוֹ כבי ה שּׁ מים גּ בול וֹ ת ארץ אחרית ה יּ מים ש ׂ פת הי ּ ם עצת רש ׁ עים עקרת הבית : על גלגולו של צירוף תנ "כי כשאומרים כיום " עקרת בית " , הכוונה לאישה ולאם במשפחה , העוסקת במשק הבית ואינה עובדת מחוץ לבית . אך לא זאת היתה כוונת הצירוף בתנ " ך . צירוף סמיכות זה מופיע בפרק קיג בתהילים , בפסוק ט . וכך נאמר : ״מו שׁ יבי עקרת ה בּ ית אם ה בּ נים ש ֹ מחה הללוי הּ ״ . בפסוק בתהילים הכוונה היא , שה׳ הופך את האישה העקרה , היושבת בבית בצער ללא בנים , לאם שמחה . אולם היו מפרשים שפירשו את הצירוף באופן שונה : לדעתם , יש לקרוא את הצירוף " עיקרת הבית " , כלומר האישה שהיא עיקר בבית , בעלת הבית . במשך הזמן התקבל דווקא פירוש זה , שכנראה אינו הפירוש המקורי , וכיום אין אנו רואים כל קשר בין צירוף הסמיכות " עקרת בית " לבין בעיית עקרות , אי - יכולת ללדת ילדים . . 9 חברו משפט ושלבו בו את הצירוף " עקרת בית " במשמעותו בפסוק התנ " כי . . 10 חברו משפט ושלבו בו את הצירוף ״עקרת בית״ במשמעותו כיום .
|
|