|
|
صفحة: 187
- הוא בכלל לא מתלונן על זה – ניסתה גאולה להסביר לאמה של מזל . - אז על מה הוא מתלונן , למשל ? – חקרה האישה בתרעומת . - אני לא יודעת – גאולה משכה כתפיה , ועשתה למזל סימן : - בואי אלי . כשאמה של גאולה נכנסה לדירה עמד באוויר ריח מתוק של עוגה מתקררת . אבל לא נמצא שום לכלוך סביב הכיור ועל הכיריים , הכל היה מצוחצח ומסודר . - טוב שבאת , אמא ! – קיבלה אותה גאולה – אפינו עוגה , אנחנו רוצות לערוך ביקור . - אנחנו מקוות שאינך כועסת עלינו – התחנחנה מזל – בגלל העוגה הזאת , זה ביקור חשוב מאוד ! - בסדר – אמרה אמא – בסדר – וחיכתה להמשך ההסבר . - אנחנו מביאות אותה למישהו . אבל למי – זה סוד ... הבנות עסקו בהעברת העוגה אל צלחת . מזל עמדה לרחוץ את סיר האפיה . - התינוק ישן ? – שאלה אמא את גאולה , כי זו נעלמה בתוך החדר . - כן – השיבה גאולה – הוא אכל יופי . ואליעזר משחק למטה . - מה את עושה שם ? – התעניינה אמא וניגשה לדלת . - אני רוצה את הגלדיולות שעל המזנון – גימגמה גאולה כנגד מבטה של אמא , כי הללו כבר היו בידה , עטופות בנייר משי סגול , מבריק . אמא נתכעסה : - שמעי ! לא איכפת לי לתת למישהו עוגה . שתהיה לו לבריאות . אבל הגלדיולות ש ל י , מה זאת אומרת , שאת לוקחת את הגלדיולות שלי למתנה בשביל " מישהו " ? גאולה השפילה עיניה : - אבל זה בשביל לא סתם מישהו ... אמא כעסה באמת : - לא מעניין אותי ה " מישהו " שלך , גאולה , אני לא מוכנה להישאר לשבת בלי פרחים , את שומעת ?! - שבת אחת נהיה בלי פרחים ! – העזה גאולה פניה – את רואה , את לא מוכנה להישאר שבת אחת בלי פרחים , ואם למישהו א י ן א ף פ ע ם פרחים ? כ ל ה ז מ ן בלי פרחים מפני שאף אחד לא מביא לו ? אמא שתקה . - אני לוקחת אותם – אמרה גאולה בשקט והחזיקה בתוקף את הגבעולים העטופים . מזל נשאה את העוגה : - שלום – ברכה כמבקשת לפייס ויצאו . אמה של גאולה לא השיבה . - היא כועסת – קבעה מזל בצער , כשפנו אל משטח הדשא שבין הבתים . - שמעי , מזופת לי - נאנחה גאולה – יש לי חשק לחזור ולא לעשות את זה . - טוב , אז בואי נחזור !?
|
|