|
|
صفحة: 180
החייכן | יצחק נוי הוא הגיע לבית הספר לקראת סוף השליש הראשון , ופניו מחייכות מאוזן אל אוזן . הרגשה של זר וּ ת אפפה אותו למן הרגע הראשון . קודם כול , מה זה חיוך ? אתה מגיע לכיתה זרה בבית ספר זר , אפשר לומר עולם אחר לחלוטין – אם כן , היה רציני , השתדל לתת לפנים שלך מבט קפוא , ואת מבטיך ר כּ ז לכיוון בלתי מוגדר . כך תשתמט מן המבטים הסקרניים , הנוקבים אותך בימים הראשונים . כך עושה כל תלמיד הגון , זה ברור לגמרי . לא , הוא חייך . לא חיוך סתמי מבויש כלשהו של תלמיד הגון , אלא חיוך רחב , חושף שיניים , מא וּ שר . אבל זה עוד כלום לעומת המבטים . הוא לא צמצם את עיניו כדי סדק , הוא גם לא תקע אותן אי שם , בנקודה סמויה ; הוא עשה דבר שלא ייעשה , שלא ייאמן : הוא נעץ את מבטיו בפשטות בכל אחד מאתנו . עיניו היו פקוחות אותה שעה לחלוטין . לא מצומצמות כדי רבע , אפילו כדי שליש ; פקוחות לחלוטין היו , ואין עליהן כל ד וֹ ק ערפל מסתורי , כשל זה המבקש להתכנס – להיעלם עד ארגיעה . אותה שעה מחייך היה את חיוכו צח וֹ ר השיניים . ניכר בו שכללי המשחק אינם נהירים לו . גם כן תלמיד . שנאתי אותו למן הרגע הראשון , לא , לא , למן השנייה הראשונה שהביט בי בעיניו הגדולות וחייך את חיוכו המטופש . וכי מה יכולתי לעשות ? נאלץ הייתי להשפיל את מבטי ; אני – הוותיק , המושרש , המקומי , המקובל על חברי , והוא החדש , הטיפש , מסתכל בי ומחייך . אסופת סיפורים על קשרים בין ילדים להורים , וגם על מאפיינים של סיפור קצר המעיין היטב בספר יוכל למצוא בו אפילו מה שהמחבר לא כיוון כלל . ( ר ' נחמן מברסלב ) בפרק הזה תפגשו שלושה סיפורים קצרים , ותכירו כמה מהמאפיינים של סיפורים כאלה . . 1 הסיפור הראשון הוא החייכן , שכתב יצחק נוי , סופר ישראלי שנולד בארץ ב - . 1942 קראו את הסיפור .
|

|