|
|
صفحة: 172
איפה דּ ן פּ גיס התח בּ אתי בּ חדר , אבל שׁ כח תּ י איפה . בּ אר וֹ ן אינני . ו לֹ א מאח וֹ רי ה וּ יל וֹ ן , גם לֹ א בּמּ בצר ה גּ ד וֹ ל בּ ין רגלי ה שּׁ לחן . הראי ריק מ מּנּ י . לרגע נדמה לי שׁ אני בּתּ מ וּ נה על ה קּ יר . בּ אחד ה יּ מים אם יב וֹ א מי שׁ ה וּ ויקרא לי אענה ואדע : הנני * נעים עריידי גּ ם אני הייתי בּ יר וּשׁ לים . בּכּ תל ה מּ ערבי . אני איני דּ תי . תּ פ לּ תי ה יּ חידה בּ כל ה פּ תקים שׁ הפכ וּ שׁ ירים , היא ל שׁ מר על כּ ב וֹ ד האדם שׁבּ י ועל צלם האדם שׁבּ י ועל אהב וֹ ת ל בּ י .
|
|