صفحة: 83

שמחת ירושלים ועצב הזיכרון מדי שנה , בכ " ט בחשוון , שבעה שבועות אחרי יום הכיפורים , חוגגת קהילת יוצאי אתיופיה את חג הסיגד . בחג זה מחדשים בני הקהילה את הברית שנכרתה בין עם ישראל לבין ה' במעמד הר סיני , כדי לחזק את קיום התורה והמצוות . באתיופיה נהגו היהודים לצום , לקרוא פסוקים מה " א וֹ רית " ( ספר התורה ) ולהתפלל לסיום הגלות ולשיבה לירושלים . טקסי התפילה הסתיימו בשירה וריקודים ובסעודה חגיגית . חלומם העתיק של יהודי אתיופיה לשוב לארץ ישראל התגשם בדורנו . בשנים תש " מ - תשמ " ד ( 1984 - 1980 ) יצאו רבים מיהודי אתיופיה למסע רגלי אל ארץ ישראל . מאחר שממשלת אתיופיה סירבה להתיר להם לעלות לארץ , הם נאלצו לצעוד לעבר סודן השכנה , שם המתינו להעלאתם ארצה . המסע ארך לעתים חודשים , ובמהלכם סבלו הצועדים – גברים ונשים , ילדים , תינוקות וקשישים – ממגפות , מרעב ומשודדים . כשהגיעו לסודן חיכו במחנות פליטים עד לחילוצם והבאתם ארצה על ידי נציגי המדינה . בסופו של דבר כמעט כל יהודי אתיופיה עלו לישראל , והם ממשיכים לציין את חג הסיגד בעצרת תפילה מרכזית בירושלים , אל מול הר הבית . לצערנו , כ - 4 , 000 מ בּ ני הקהילה נס ּ ופ בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל . בהר הרצל הוקם אתר הנצחה מיוחד לזכרם , ועל פי החלטת הממשלה , מדי שנה בכ " ח באייר ( יום ירושלים ) מתקיים לזכרם טקס ממלכתי . את האתר עיצב האדריכל גבריאל קרטס , בשיתוף עם יוצרים וסופרים בני הקהילה האתיופית , שעבודותיהם שולבו בו . באתר שולבו גם סיפורים אישיים שכתבו בני הקהילה , המתארים את ההווי בכפר האתיופי , את הדרך לישראל , את ההמתנה במחנות הפליטים בסודן ואת החלום על ירושלים . מאתיופיה לירושלים קוראים קטע מידע וסיפורים אישיים , מבחינים בין עובדות לרגשות , וכותבים סיפורי עולים שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך : ( ישעיהו ס , ד ) תפילת " יזכור " לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל מוטבעת באתר ההנצחה שבהר הרצל

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار